מירה מגן

“אני תמיד ארצה לכתוב עוד משפט יפה אחד או לגלות טקסט מופלא של מישהו או שיר נהדר, או להכיר בני אדם חדשים. האושר מבחינתי הוא למתוח את הצוואר למעלה ולהגיד: יש עוד פיסת חיים קטנה שאני יכולה להגיע אליה.”

“הספר כבר נכתב, את מסע הכתיבה עברתי בכל מקרה. מה שיגיד עליו העולם פחות חשוב לי.”

“ההיררכיה של הצרות שונה מאדם לאדם. וגם ההתפענחות של המקרה. המקרה קורה – והשאלה מה עושים איתו.”

“התשוקה נשמרת כשאתה לא מובן מאליו לבן הזוג שלך. עולמו פתוח וחייו ויצריו והגירויים מושכים אותו.”

“אהבה גדולה שמאפשרת חירות גדולה ומנצחת את כל החטיפים הקטנים שהחיים מציעים לפעמים.”

“האם יש בכלל דבר כזה, רצון טהור שהוא נקי מכל המשתנים שמשפיעים עלינו כבני אדם?”

“החירויות הקטנות האלה בעולם שטווח החירויות בו כל כך מוגבל.”

“ואמא, בקול רך כחמאה, כאילו לא נבקע הים לפני רגע, אומרת לי, להתראות.”

“כללי הבית אומרים שמותר להם להפתיע אותו ולהציץ במסך מעבר לכתפו.”

“אוהב אותה, אם לשפוט לפי המדדים החיצוניים של האהבה.”

“הוא פרם וחזר וקשר, התרומם ופסע אל סבלותיו.”

“אהבתם היא חלוק נחל, שלמה, קשה, מתגרה בסחף.”

“אם יש משהו טוב בביבליה של היהודים זה השבת.”

“חבורה של בודדים שמגוננים זה על זה.”

“היא הייתה עירומה ואמרה לו בוא.”

“ביורוקרטים של השפה יגחכו.”

“אוהבת אותי בשקט.”