אסתר ראב

“מעולם לא הסכימה ללכת בתלם. היא הייתה מוכנה לשלם את המחיר ולא הרגישה מקופחת.”

“אני אוהבת את הנטייה המוטבעת בה לשבור מסגרות, את ההעזה שלה לכתוב בריתמוס חופשי; את זה שהיא חוגגת את המיניות שלה; זה שיש בה הרבה כוח.”

“מציון תצא תורה – יצרנו את התנ"ך, אולי בהתאמצות של כל כוחותינו ניצור תנ”ך חדש לעולם – הסתכלות פנימה, התעלות גדולה, לפתוח פתחים בין לבבות.”

“איני אוהבת מחסומים למבטי – מכך ודאי אהבתי לים – שהוא מרחבים כחולים ללא גבול – שנפש האדם יכולה לשוט בהם ללא מפריע.”

“מעודי לא כתבתי שירים בשביל אף אחד, רק בשביל עצמי. אני בכלל נולדתי משוררת ונכנסתי לשירה בשתי רגלי, לא סבלתי שום התלבטויות.”

“הייתי בורגנית גדולה אך אהבתי בוהמה.”

“הוא גולש על כתפי / הוא חושף / גלת אורה יקרה – / חסד מתוק־חריף / נתח־נצחים רחוק.”

“ואין יודעים / אי גנינו האמתיים – / אם לאור־היום – / או במכמני־מחשכים.”

“כבר פגשתיך פעם / לפני זמנים / אשר לעד / כבר אחזת בידי / במגע לא מכאן.”

“ובשר לשרקרקים / את מותי / ויתקעו נוגות / בלילות־סהר מלאים / בפוגת יום אביב חם.”

“חיינו אינם קצרים כלל – / אנו חיים בהפסקות: / על איי־פלא / של אוקינוסי־ / העדן.”

“רק עצם היותך / היותך מציאות / ולא חלום / רק עצם היותך – / מלבב את חיי.”

“בנית חומה – / סביבי / ובתוך החומה – / בית / אתה אישי.”

“אלפי־שנות־אור/ בינך וביני.”