הרמן כהן

“"רעיון המשיחיות הוא, לדעת כהן, שיאה של היהדות והמרכז שבו מתקשרים כל הרעיונות של המונותיאיזם המוסרי. כאן מגלה היהדות באופן מובהק את התבוניות […]: הממשות המלאה היא באידיאליות הטהורה, המנותקת מן הנתון האמפירי שבעבר ובהווה והמוצבת בעתיד, שלקראתו מתקדמים בתהליך אינסופי.”

“בכל עומק הגיונו ובכל דקות הנחותיו של הרמן כהן, הנה יש יחס ישר לפילוסופיה שלו אל החיים המעשיים, אל חיי הפרט והכלל, ביחוד – אל הכלל. וזוהי מעלתה הגדולה של תורתו העיונית, כי לא רק עיונית היא, כי־אם גם תורת־חיים היא.”

“החטא בפני א-לוהים מביא אותנו אל אדם בבחינת אני. הגאולה על ידי א-לוהים מביאה אותו אל פיוס זה של האדם עם עצמו.”

“הייסורים הם תנאי קודם לגאולה. ואין גאולה אלא שחרור מכל הסייגים של האנושות שבמציאות ועלייה אל הרגע האידיאלי, שבו יקנה האדם עצמיות.”

“החוק הוא חוק מוסר, או מעשה סיוע לחוק המוסר. אין לו טעם אחר אלא זה של חינוך וקידוש האדם.”

“איני רשאי להתייחס בשוויון־נפש לכך, אם מוסריות שלי ומוסריות של שאר כל הבריות כולן נשארות בגדר שאיפה במתאים לחובה בלבד, שמוצאת את סיפוקה בעצמה, אלא חייב אני ליטול חלק בשאלה, אם נקנו לאידיאל חיים וממשות.”

“בין כל פלאי־הסגנון שבחמשת חומשי־תורה אפשר [שהוא] הפלא הגדול ביותר.”

“הפולמוס בעסקי ציבור אינו מענייני. אומנותי המדע, ואין לך ולא היה כלי מלחמה טוב בשאלות הרוח מן ההרצאה הישרה של החילוק הרעיוני. רק היא בלבד שומרת למלחמת הרוח את הצורה העניינית הדרושה.”

“הסוציאליות מיסודה במשפט ויש לה זכות הקיום כל זמן שהיא מתבססת על האידאליות של המוסר, ודווקא האידיאליות של המוסר היא היא אשר בראה ואשר יסדה את הסוציאליות.”

“נפש העם היא זאת שלתוכה נכנסת נפש הפרט. העם אינו מת, אלא יש לו המשכיות היסטורית וההיסטוריה של עמו נותנת לנפשו של היחיד את הישארותה.”

“אם תמצא לומר, שאפשר להוכיח מתוך מקורות היהדות כי דת זו היא דת תבונה, הרי על ידי כך הבטחת מבחינה מושגית את המשך קיומה של היהדות.”

“מפנים גדולים בתולדות התרבות אינם נערכים לעולם נכונה, כשבוחנים אותם בחינה חד־צדדית לפי פעולותיהם שבמישרין.”