יעקב הדס-הנדלסמן

“נכון שברלין היא עיר זולה, אבל ברלין היא העיר הענייה בגרמניה. מינכן, לעומת זאת, הרבה יותר יקרה מישראל.”

“חברות ישראליות אוהבות להשקיע בגרמניה. רשת לאונרדו מקימה מלונות בגרמניה כמו פטריות אחרי הגשם, טבע רכשה את חברת התרופות רציו פארם – יצרנית התרופות הגדולה בגרמניה, יזמי נדל"ן רוכשים קניונים מסחריים, ובנייני מגורים שלמים שאותם הם משפצים ומשכירים את הדירות. ההבדל בין הישראלים לגרמנים שהגרמנים מתקשים לחשוב מחוץ לקופסה, ואין אקזיטים. ודווקא הדבר הזה מגביר את שיתוף הפעולה העסקי בין המדינות. יש פה מפעלים שנשלטים מאות שנים על ידי דורות של אותה משפחה. לכן, הגרמנים מגלים עניין רב בחברות סטארט אפ ישראליות.”

“גרמניה היא שוק בטוח וידידותי, והיא מייצאת בלמעלה מטריליון אירו. חברות ענק גרמניות, כמו חברות רכב ותרופות, מגיעות גם לישראל. דויטשה טלקום יושבת כבר שנים בבאר שבע, סימנס שותפה בכמה חברות ישראליות, וחברת התרופות מרק מתרחבת בישראל ופתחה עוד מרכז ביבנה. גם לחברת SAP לא פחות מ־900 עובדים ברעננה ובכרמיאל.”

“כמובן שאם הגרמנים לא היו לוקחים על עצמם את האשמה, גרמניה לא הייתה איפה שהיא היום וישראל לא הייתה איפה שהיא היום. אין עוד מדינה שמחויבת לביטחון ישראל ועל שמירתה כיהודית ודמוקרטית כמו גרמניה, וזה אינטרס גרמני שלא ניתן לערעור. נתוני הסחר והתיירות הם כאלה, שגם מספר הישראלים שחיים פה ועובדים פה בעיקר בתחומי המוזיקה והאמנות הוא ללא פרופורציה.”

“גם אני גדלתי בבית שאסור היה להכניס אליו מוצרים תוצרת גרמניה, אבל מאז דברים השתנו. ההתנהלות והזמן עשו את שלהם, והיום תוצרת גרמניה היא שם זהה לאיכות.”

“לגרמנים חשוב לבקר בישראל. לא בשבילנו, אלא כדי שיבינו טוב יותר את עצמם.”

“הפוליטיקה תמיד מייצגת אינטרסים. אסור לשכוח את זה. מה שחשוב הם הקשרים בין האנשים כדי להבין טוב יותר אחד את השני. הטבע של הארץ לא משתנה.”

“כשנסעתי בפעם הראשונה לפולין, תוך כמה שעות הבנתי את המשפחה שלי טוב יותר מאשר אחרי הרבה שנים בישראל.”

“הרבה (ישראלים) באים מתוך סקרנות. אחרים רק כדי לעבוד. לרבים יש מוצא גרמני. זה לא משנה. מה שחשוב הוא שהם באים.”