מירי רוזובסקי

“היא עקשנית, הקטנה. נמלה עמלנית בחיפוש אחר משהו שאת טיבו היא עצמה לא יודעת. לפעמים נדמה לה שהיא מוצאת ואז היא עוצרת, מרוצה מעצמה.”

“הוא יכול להיות מושך. משהו בדקות הזאת, בעדינות הבלתי מתרפסת. בחישפון שעולה מבעד לזיפים. בתנועת הכתפיים הסרבנית. בגיחוך. אדם של ניגודים אינסופיים.”

“מילים הן רק מילים, מי כמוני יודעת, אבל לפעמים, וזה מפתיע כל פעם מחדש – מילים יכולות להפוך את הכול הרבה יותר ממעשים.”

“החיים כפי שהכירה אותם בת הארכיטקט, היו רצף של טקסים ידועים מראש, שילוב מדוד היטב של שגרה חמימה, נוחיות של אנשים שמכירים מתמיד, עם קמצוץ חוש הומור וקורט של אינטימיות.”

“עם השנים אתה לומד שהכי חשוב זו ההשלמה עם ההורים, כי מי שהם זה מי שאתה.”

“אני מזדהה עם כולם. אני בכלל אחת שנוטה להבין את כולם.”

“ 'תקיעות' בכתיבה היא בעצם סוג של מאבק בין מה שהטקסט רוצה למה שאני/האגו שלי/הציפיות שלי/הפחדים שלי רוצים. וזה מאבק שהטקסט תמיד מנצח בו.”

“בכתיבה את חווה סוג של ביטחון וכוח מוחלט שאין לך במציאות.”