ירון כפכפי

“כש'דוד' עלה, זו הייתה הפקה של עיריית תל אביב בצפון העיר ונעה השתתפה בה ושימשה כאשת יחסי הציבור. מצאתי את עצמי עם עיתונאים ומפיקים, כשכל התעשייה עולה לרגל לראות את 'דוד'.”

“הייתה לי הזדמנות להיות כילד בשנות השבעים והשמונים המוקדמות בתיאטרון משנות הארבעים. יכול להיות שהיא זו שהובילה אותי למחזות הזמר והתיאטרון. אני לא בטוח שאני דוגמה לכל ילד, אבל מניסיון, ראיתי שלספר את הסיפור בגדול זה משהו שכולם נורא אוהבים. הבעיה העיקרית היא שזה נורא יקר וכרוך בסיכון מאוד גדול, ולכן לא עושים מחזות זמר מקוריים בארץ. זו הסיבה שניסיתי את מזלי בחו"ל.”

“אני לא חושב על העניין של השפה, בפרט כשעושים הפקה בימתית ויזואלית עם תלבושות, ריקודים ומוזיקה. הרעיון של תיאטרון הוא להעביר חוויה, לא תמיד מילולית. שאלתי את עצמי לא פעם: אם יושבים פה ילדים של עובדים זרים שאינם דוברי עברית, האם הם יכולים להתרגש? התשובה היא כן.”