שארל אזנבור

“אפילו כשאנו חושבים שאין אנו מצפים לדבר, אנו מצפים תמיד למשהו או למישהו.”

“באחד מן הימים, כשאני הולך לבקר במעוני הישן, אין אני מכיר עוד דבר, לא המבנים, לא הרחובות אשר ראו נעוריי.”

“לעולם אין אנו קוצרים אלא את הרגשות שאנו זורעים.”

“יהיה מה שיהיה, צריך לדעת לשמור על כבודנו, אף שעולה בגורלנו ללכת לבלי שוב.”

“אך כאשר רוצה הציפור לעוף הרחק מכלובה, מי יוכל לעצור בדרכה? אין זה משנה כמה יפה יהיה הכלוב.”

“מעולם לא נתנו לי הזדמנות. אחרים הצליחו עם מעט קול והרבה ממון. אני לא לכלכתי ידי, או שמא הקדמני את זמני, אך יבוא היום ואראה לכולם שיש לי כשרון.”

“וכי אנו חיים, מדוע אנו חיים? מהי סיבת קיומנו? היום אתה חי, מחר תהיה מת ומחרתיים תהיה מת כפליים.”

“עלינו לשתות את נעורינו עד כדי שיכרות; כל רגע של שנות העשרים שלנו חשוב.”