דן צלקה

“הסוד העקרוני והבלתי־מפוענח שביסוד העולם, אותו הוא מצליח להעביר לקוראיו בעוצמה וכמעט בכל פסקה היוצאת מתחת ידיו, הוא־הוא ערכה הפואטי העליון של יצירתו.”

“דן צלקה היה דמות ייחודית בקרב הסופרים העבריים העכשוויים, יוצא דופן בידע העצום שלו בנושאים שונים, ספרותיים והיסטוריים, אותו גילה בסיפוריו ובספריו, וגם בנטייתו לעסוק לא רק בכאן ובעכשיו.”

“הייתי רוצה לראות הרבה ספרים מעובדים לסרטים.”

“בדרך כלל סופר מוצא לעצמו גיבורים הדומים לו.”

“הרומאים הכירו את השנאה הזאת של היוונים, הנולדת ממאבק על תהילה, וקראו לה החולשה היוונית.”

“הוא נחת על שטיח עבה ליד כר־עור גדול שעליו ישבה צעירה יפת רגליים.”

“אני נתקל במבטו של בעל־חיים, מבט שיש לו איזו משמעות, איזה מסר.”

“אדם בעל עקרונות, אבל יש גבול למידות הנעלות.”

“מעבר לגדר פסעו הסבלים של איסטנבול, לוליינים מופלאים, מאזנים על גבותיהם פירמידות של סחורות.”

“העתיד קבוע. מה יש כאן להבין? הכול קבוע. רק יש לגלות מה נקבע. על־ידי נבואה, ניחוש.”

“היה מתבודד בתאו ורק פעם אחת ביום היה יוצא לטיול.”

“מי יכול היה לעבוד בים כזה את אלת האהבה?”

“הדבר הוודאי ביותר בעולם הוא שאי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. שום מתמטיקה מבריקה או מוזיקה נועזת לא יחזירו אפילו חלקיק שנייה אחד.”

“הוא נפנה אל הירח, נשם עמוקות, אצבעו מורה על שפתיו ולפתע פשט את אצבעו וקרא השבעה יוונית: אפו פאנטוס קאקודאימונוס!”

“אינני עולה לזירה כדי לשעשע אנשים. הם באים לצפות בהתחרות, אבל אני לוחם.”

“אריות סינקרטיים מסתכלים באהבה בעיניים עייפות מעיון בפפירוסים גנוסטיים.”

“גאה מאוד ומסויג לגבי בעלי בריתו וחסר מעצורים ונדיבות לגבי אויביו.”

“חוסר־האפשרות אינו מונע כמיהה להתרחשותו של הבלתי אפשרי.”