צבי סגל (שופט)

“הכרעת הדין של דעת המיעוט של השופט צבי סגל ראויה להילמד בכל קורס של צה"ל ובכל בית ספר תיכון.”

“אל תפלו מהכיסא אם צבי סגל הוותיק, החד והדומיננטי מיתר השופטים בדיוני הערעור, החזיק בדעת המיעוט המדהימה והחריפה נגד התנהלות הצבא ואזריה.”

“אי אפשר לטעות בזהות כותב פסק דין המיעוט, השופט צבי סגל. אוי כמה אני מכיר את סגנונו... זה היה פסק דין שהתנגדתי לו בכל רמ"ח איברי אך לא יכולתי שלא להתפעל מסגנונו. הוא (השופט סגל) היחיד שמעלה את פרשת אזריה לשחקים הערכיים וקובע אותו בגלגל המזלות של קיומנו כאן במדינת ישראל.”

“חיוני שקולות ערכיים, צלולים ומנוסים כזה של סגל, שהבקיע מבעד להמולת תיק אזריה, יישמעו ברבים גם במסגרות נוספות ובהזדמנויות חדשות.”

“משפט אזריה היה האירוע המשפטי החשוב ביותר של השנה החולפת וסגל היה מנהיג סיעת המיעוט המחמיר, ולכן החבר הבולט ביותר בהרכב שלא נגע בהרשעה ובעונש; בכך היה לדמות המשפטית המרכזית השנה.”

“יש להרשיעה בשתי עבירות רצח של שני ילדיה הקטנים, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, כמיוחס לה בכתב האישום. העיניים דומעות והלב מאיים להישבר.”

“כל מילותיי שלהלן שקעו לקרקעית הדמעה. עסקינן בכתב אישום מזעזע בתוכנו, מילותיו צורבות, עלילותיו מעוררות פלצות.”

“רגע נדיר זה... הוא רגע נאות לכולנו להרים ראש לשעה קלה... ולהפנות את הלב לחשוב במודעות צלולה... על הבית הזה שלנו שאנו חוסים בצילו כבר כשבעה עשורים, מפני שהוא מעניק לנו את מתת החירות לחיות בבית משלנו, בו נבקש ליישם את האמונה המופגנת בערכי היסוד של תרבות האדם ואת ההכרה האמיצה בחשיבותם של דברים שעליהם מושתתים מצוקי זכויות האדם.”

“הפרשה דנן מהווה תמרור אזהרה חד משמעי עבור כולנו... הזעזוע שזרע המערער בקרב החברה הישראלית בכללותה ובעיקר בין חיילי צה"ל הממלאים משימתם בדבקות תוך חירוף נפשם, לעתים בנסיבות בלתי אפשריות, לא צפוי להתפוגג מעצמו, ולרבים וטובים מקרבנו חובה לשנן ולאמץ מושכלות יסוד כדי לשרש כל תופעה בעלת פוטנציאל הרסני לרקמה הרגישה של החברה בה אנו חיים.”

“דווקא מדינה שקמה מאפר ההשמדה ההמונית וקיבוץ גלויות, ולכאורה יכלה להיבנות על התנהלות בטחונית משולחת כל רסן למען יראו וייראו, ביכרה, ובכל הענווה – בצדק רב, נאמנות לקוד אתי נעלה המקדש את החיים.”

“העין המתבוננת תשמש עבורנו, זו הפעם במיוחד, בתפקיד מתווך אמיתי בין שבילי המיית הלב הנוהים מדרך הטבע כלפי חייל קרבי מצטיין... לבין המודעות המזדקרת בשל תוצאתו הקשה ביותר של מעשה העבירה החמור מאד שביצע... על השלכותיו החמורות לו, לצה"ל ולחברה הישראלית בכללותה, חברה שהתפצלה מאז פרצה הפרשה לתודעת הציבור לשני גושים נפרדים זה מזה, חלוקים במובהק זה על זה, פיצול כה חד, שלדאבת הכול עדיין שריר וקיים במלוא עוזו, ותקווה בליבנו שיתאחה... מוקדם ככל שניתן.”

“גזר הדין, כמו גם הכרעת הדין שקדמה לו, הינם אחים למסע אל קרביה של החברה הישראלית... והם שניהם גם מסע פנימי שלנו, אל עצמנו, אל נבכי נפשנו, עת נחשפנו לתופעה ומקרה שאיש לא יכול היה לשער כי קיים כדוגמתו במקומותינו, בעידן בו מתחנכים חיילינו על הקפדה מרבית של שמירה על רמת מוסר גבוהה, ערך קדושת החיים וטוהר הנשק.”

“... לאחר שנבחנה בקפידה כל ראיה וראיה, לאחר שעמדנו על משקלה של כל אחת מהן ועל טיבה, ולאחר שחיברנו חוט לחוט, ראיה לראיה, כאשר האחת תומכת ברעותה, מאמתת ומחזקת, נגלה לעינינו מארג שלם של ראיות שלובות ושזורות כהלכה, המשרטט תמונה של רצף האירועים.”

“ואם פניתי להגיון, לא אותיר את הרגש יתום... אודה ולא אבוש, כמאזין לזוועה שהתרחשה נותרתי פנימה עירום מהגנותיי. ניסיתי, ללא הצלחה יתרה, להתוודע לסודו הפנימי העמוק של הנאשם... הרצף וההצבר של דבריו ערמו תעוקה שכמעט אין לשאתה.”

“הוכחה לפנינו מסכת עובדתית שאין בה כדי לבייש תסריט אימים קולנועי, אלא שהפעם, ולמגינת הלב – התרחש הדבר במציאות... אמרה התורה : 'לא תרצח' – אך הנאשם סכר אוזניו ועיניו, ורצח בדם קר את שני הוריו. זעקה הארץ ורעשו השמיים.”

“שיטת משטר דמוקרטית ראויה היא זו, בה קשרי הגומלין בין העם ומוסדות המדינה מלווים בתחושת אמון ובטחון כללי השורה על האזרח, כי לא היא שרירות הלב שמנחה פעולתם אלא ערכים ראויים בהם נבקש כולנו להיתלות. נתברכה בהקשר זה מדינת ישראל במוסדות שלטוניים הפועלים על פי דין, בסביבה משפטית חוקתית בה משמשים ערכים מקודשים נר לרגליה, כבוד האדם וחירותו – מן המובילים שביניהם.”

“... טוהר הנשק לא יקופח תחת עננת הטרור, לא יוזנח ולא יידום... האם נדרשה מצלמה על־מנת להבטיח זאת? לתומנו סברנו, כי כל אחד מחיילי וקציני צה"ל, ללא יוצאים מן הכלל, נושא בקרבו מצלמה פנימית נעלה מכל טכנולוגיה ושיטת שידור, המגולמת במצפון האישי ובצדקת הדרך הקולקטיבית.​ עדיין הננו מאמינים בכך.”