לאה נאור

“כתיבה לילדים היא כמו כתיבה למבוגרים, רק עם יותר מאמץ. דוקטור סוס אמר שהוא לא כותב לגדולים או לקטנים, אלא לבני אדם. ככה הייתי רוצה לחשוב גם על עצמי. אני לא כותבת לגיל מסוים. אני בטוחה שכמעט כל ספר טוב פורץ את גבולות הגיל שקבעו לו העורכים או הספרנים בספרייה.”

“הערך הכי חשוב שרציתי להעביר בשירים ובסיפורים הוא לתת תשומת לב לדברים סביב, לא לעבור את החיים בלי לשים לב למה שמתרחש, למה שנמצא בקרבתנו.”

“כל מה שאת לא מבינה, תשאלי./ אבל יש לי שאלה אחת שאני אף פעם לא שואלת: אבא, בן כמה היית כשהיית ילד?”

“על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה, שם כל הציפורים בעיר הקימו מקהלה.”

“את הבקרים, את הלילות, את התשובות, השאלות, את המראות, את הקולות, ועוד פי אלף יותר.”

“ציווה על הזוג הראשון שינוחו טוב. שילכו לישון, כי מחר יום ראשון.”

“לקול צלצול בדלת הסמקתי עד צואר. אולי זאת אהבה.”

“הרוח הקרירה בערב מצננת את האבנים.”

“אם תשכב היא ערה בחדרה מחר קולי ילטפנה בחושך.”

“הכול התחיל כשהקיץ הגיע. כמעט במפתיע הקיץ הגיע.”