נמרוד משיח

“אמי היא זו שהכניסה אותי לעולם הגלישה והייתי קשור אליה מאוד. אני מאמין שהיא הייתה רוצה שאהיה פה. היא אהבה את הים ואני קשור אל הים כמוה. היא הייתה שמחה לראות אותי פה ואני אמשיך להצליח בשבילה. בכל הזמן שהיא הייתה חולה, התאמנתי למרות שאלה היו ימים קשים לכולנו, ואני אמשיך להתאמן עד שאגיע לבייג'ינג.”

“אין לי חברה. אני חושב שלהתחיל קשר עם מישהי ולהגיד לה ניפגש בעוד שבועיים או חודש זה לא לעניין. זה נורא קשה לי לאפשר חברה בתוך הסרט הזה. אולי יום אחד”

“האמת שאני לא רגיל לראות את עצמי ככה. או לעשות את שיחות הבוקר שלי על נושאי אופנה אבל זה נחמד. בסך הכל, גדלתי באילת על ספינות ועל חופים והמשכתי למכמורת על הסלעים והגלשן. אני לא משקיע יותר מדי בלבוש אבל שצריך, יש לי מה ללבוש ואני יודע לשלב”

“התמיכה הזו שאנחנו מקבלים באמצעות הוועד האולימפי ואיגוד השייט יחד עם הספונסרים מאפשרת לי לחיות את החיים שלי בצורה טובה. הספונסרים בעצם מאפשרים לי לחיות את החיים שלי. זה נכון שיש גולשים ממדינות אחרות שאתה אומר לעצמך: 'הלוואי עלינו', אבל יש גם אחרים שלא זוכים ליותר תמיכה מאיתנו. צריך לזכור שזה ענף ספורט שלא כולל אוהדים ביציע בכל שבוע, ויש רק כמה רגעים ספורים במהלך השנה שאתה יכול להצליח ולהשיג את החשיפה כדי שהדלתות ייפתחו בפניך, אבל זה הספורט שלנו, ואנחנו קודם כול אוהבים אותו ואחרי זה חיים באמצעותו.”

“אני חושב שהסביבה שלנו השתנתה. המושכים בחוטים מאז כבר לא נמצאים יותר ומי שנמצא בשטח הם אנשים שונים לגמרי ויש להם דרך ועשייה. האווירה היא שונה וזה שינוי עצום מבעבר. כל אחד מאיתנו התבגר, גם שחר וגם אני. אני יודע על עצמי ואני מעריך שזה רלוונטי גם לגבי שחר שאני לא אתן לתקשורת את הכוח ביריבות בינינו ואני אדאג לשים בפרופורציות הנכונות את הדברים כי אין טעם לייצר בלון נפוח מכלום. אנחנו שנינו נתעסק כמה שיותר בספורט וכמה שפחות בפוליטיקה ובדברים שמחוץ למים.”

“כגולש אתה כל הזמן צריך לחדש את עצמך. אני מרגיש שאני גולש הרבה יותר שלם כיום והרבה פחות תלוי מרוחות. אני בטוח בכוח הפיזי שלי ובטכניקה שלי. אני מגוון יותר. יש לי הרבה יותר ביטחון וזה לא משנה איזו רוח תגיע. עכשיו המטרה הבאה היא לממש את הפוטנציאל הזה.”