דורין פרנקפורט

“אם היינו מדינה אינטליגנטית, אני הייתי עושה מהפוטנציאל הזה מיליונים. הרי יהודים זה שמאטעס (סמרטוטים). כל השדרה השביעית בניו יורק ('שדרת האופנה') זה עדיין ביידיש. כל מה שהיינו צריכים זה לעלות על פורמט של מדינה נאורה, שיוקר הייצור בה יותר נמוך מזה שכאן – וזה נכון כמעט לכל מדינות אירופה. אני לא משווה אותנו לסין, שהאנשים שם חרוצים והייצור זול. ולא לאיטליה, שיש לה מסורת ארוכה. אני משווה לספרד, ששם המדינה המציאה את עצמה כמעצמת אופנה בהחלטה מושכלת ב־1985. המדינה שמה כסף ותיגמלה את המייד־אין־ספיין.”

“השיר חשוב אבל הכי חשובים הם הבגדים. עשיתי תחקיר כדי לדעת מה יאהבו השינניות בשוודיה. נסעתי לפריז עם יזהר ודאגתי שהתאורה תהיה חלומית, שזה יהיה שונה ממה שהיה מקובל אז, דיסקו ונצנצים, הלכתי על משהו ספורטיבי, הלבן שהוא לבש היה רענן ושיחק מאוד חזק. יש מעט מאוד אנשים שמסתכלים על משהו ורואים את המניפולציה שמאחורי הבגד. האירוויזיונים שלי היו שונים מהעשייה שלי, ששם צריך להעלים את המאמץ. כאן זה היה להמציא מראה, בדיוק הפוך למה שאני משתדלת לעשות בבגדים שלי, שכל אדם ימציא בהם את עצמו.”

“כשאני עובדת על הטקסטילים לקולקציה, אין עדיין טרנדים – מאחר ואני מתחילה לעצב שנה וחצי לפני בוא העונה. לכן אני מעצבת על פי אינטואיציות אישיות והשראות אותן אני בוחרת מראש.”

“אני מפלצת של אינפורמציה, מנויה על מגזינים ועיתונים, עוקבת אחרי בלוגים וקוראת ספרים הקשורים לעולמות תוכן כגון אדריכלות, תרבות, אמנות וכמובן אופנה.”

“אנשים אומרים שיקר לייצר בארץ. אבל מה הם חושבים, שלייצר באנגליה זה זול יותר?”