דורון שפר

“היו אנשים בעבר שחשבו שתורה ויהדות ורוחניות זה משהו שמתנגש עם הכדורסל. לדעתי התורה והיהדות משלימות את הכדורסל, להכניס לב ונשמה לכל מקום זה חשוב וגם להביא את זה לעולם הכדורסל זה מחזק. אני רואה את התורה ואת היהדות כדבר חשוב וכדרך השלמה וככזו שלא מתנגשת עם הכדורסל, אלא להיפך.”

“אני משאיר את האופציה לחזור לשחק פתוחה.”

“אני מרגיש שלשחק כדורסל היה עבורי בזבוז זמן, לו הייתי יכול לחזור בזמן, לבטח לא הייתי בוחר לעשות זאת. מדובר באיוולת, המצפון שלי ישר, כי אני לא יכול להתחיל משהו שאני לא יודע אם אוכל לסיים. אין לי כוחות ואין לי אנרגיה, ולכן אני פורש.”

“לאור הנסיבות והשינויים בשלב זה בחיי, החלטתי לא לחזור ולשחק כדורסל. כרגע ברור לי מעל כל ספק שאני לא רוצה להשקיע עוד זמן ואנרגיה בכדורסל... אם אחזור לשחק יהיה צד אחד מאד לא מרוצה (וזה אני)... אני מצטער אם פגעתי בכל או גרמתי עוגמת נפש, הדברים נכתבים רק עכשיו כי הייתה זו החלטה לא קלה.”

“הפועל תל אביב הוא מקום שאני רואה בו אפשרות לסיים את הקריירה, אבל כרגע אני עדיין משחק, וכשיגיע הזמן להגיד תודה נארגן עוד מסיבת עיתונאים.”

“אני רוצה לממש את הפוטנציאל שטמון בי, אבל הבטחות והצהרות לא יבואו ממני. אני מקווה שהשיא עוד לפני. האוהדים של הפועל תל אביב מזכירים לי את האוהדים היוונים, ואני מזמין את כל אלה שהתרחקו, לחזור ל'נוקיה'. טובים השניים מן האחד.”

“היו אופציות מעניינות, גם כאלה מחו"ל, אבל כשהתחלתי לבדוק, הפועל תל אביב הייתה הכי רלוונטית והדלת שלהם הייתה הכי פתוחה.”

“לאורך הקיץ התבשלתי עם רצונותיי להמשך הדרך.”

“זה הכול ביחד. זה ויז'ן. רגע. קסם. אני לא יכול להגדיר אותו, אני לא יכול לגעת בו, אבל אני פשוט יודע אותו. זה היופי הגדול. אם הייתה לי לכל שאלה תשובה, אז זה היה מגביל את החיים האלו. המסע הזה הוא קסום. החיים האלו נפלאים. כרגע אני לא יכול להסביר את פשר המסע נקודתית. אולי זה יגיע בשלב מאוחר יותר.”

“כרגע אני מרגיש שזהו זה, אבל לא אתבייש אם הלב יגיד לי לחזור.”

“הלב אמר לי לפרוש, ועם הלב לא מתווכחים.”

“זה קרה בחימום לקראת משחק. פשוט התבהר לי שזה נגמר. העיניים התמלאו דמעות, וזהו.”

“כשמייקרים את ההשתדלות, כשמחזקים את יסודות האחווה והערבות ההדדית, כשמתמקדים בכוונה משותפת ובחזון נעלה — הניצחון מושג עוד לפני שהמשחק הסתיים וגם הרבה אחריו.”

“לרצות להגשים חזון, לייחל לממש חלום, לקוות ולהתפלל על כך, אלה ודאי דברים חשובים ויסודות שהם בחינת 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. אבל לרוב נדרשת מאיתנו גם עשייה מוחשית, כדי להוריד לקרקע המציאות את רצונותינו, ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל.”

“לפני כל משחק חשוב התחולל בי התמהיל המורכב הזה של שמחה וחשש, ביטחון וספק עצמי, התרגשות וציפייה.”