אליהו סלע

“ורעננה, שפיקד על הפעולה והיה המפקד הכי אמיץ והכי חכם שפגשתי מימי, רץ ונתן פקודות, וכולם הקשיבו לו." ~ יורם קניוק מתאר את סלע, הוא רעננה, בספרו "תש"ח”

“בחור חסון מרעננה, שאגדות הילכו על אומץ לבו ועל קור רוחו בקרב.”

“אני נשכב לחטוף שינה קצרה, תעירו אתי אם יקרה משהו.”

“ניגשתי לבדוק את המצב. עמדתי על סף הכנסייה, בסופו של פרוזדור צר ומקומר. מנגד גדר־אבנים ואין לראות מה מאחוריה. פתאום נדהמנו למראה עינינו: ערבי התרומם מאחורי הגדר כשהוא מטפס למעלה – מרחק של מטרים ספורים... בני מהרשק, שעמד על ידי ניסה לירות בו, אבל הסטן שלו בגד – כדור עקר. לי היה טומי גאן, אינני יודע איך זה אצל האחרים אבל לי לא היה פשוט לירות ולהרוג אדם ממרחק קטן כל־כך.”

“אני צריך איתי נהג טוב, קשר וסייר.”

“אני כל השנים לא דיברתי על זה. יש דברים שהשתיקה יפה להם, ואני גם מהסס אם היה נכון לדבר על זה היום. זה לא היה העיקר בסיפור של חטיבת הראל, שגורלה של ירושלים היה מוטל על כתפיה.”

“למעשה, לא היה יום שלא הייתה בו פעולה כלשהי.”

“רבין טען שהוא שמע את ההכרזה. אני לא יודע. אותי זה לא כל כך עניין. לא היינו עסוקים בזה. יכול להיות שאפילו לא ידעתי על ההכרזה – אני כבר לא זוכר.”