יאיר זקוביץ

“הניסיון לצייר את עם ישראל כאילו דבר אין לו עם המורשת התרבותית של מרחב המחיה שלו לא יצלח אפוא. מעגל הזיקות הבין־תרבותיות אינו מוגבל לשני עברי הירדן אלא מרחיק אל שתי הציוויליזציות הגדולות החובקות את ארץ כנען – מסופוטמיה מכאן ומצרים מכאן.”

“השאיפה לשכנע באמיתות האמונה באל אחד ובקדמותה ולהנחילה לרבים, לעם ישראל, גורמת לכך שההיסטוריה הלאומית המעוצבת בתנ"ך נפתחת בבריאת העולם על ידי האל, הבוחר בהמשך בעם ישראל לעמו. הוא בורא עולם ואותו, ואותו בלבד, אמורים בני ישראל לעבוד.”

“כל אדם האוחז בידו ספר תנ"ך בפינה כלשהי של עולמנו מחזיק ספר מודפס וכרוך וקורא בו בלשון עמו, קריאה המושפעת מן ההקשר החברתי, מן המסורת התרבותית – בין דתית ובין חילונית – המהווה את עולמו הרוחני.”

“מבצע חימום המים לרחצה באמצעות שרפת פחמים או עצים היה סבוך במיוחד. משום כך התרחצנו בחורף רק אחת לשבוע.”

“הצלחתי במלאכת פירוקם גרמה לי לשכרון חושים ממש, אך כשניסיתי לשוב ולהרכיבם נותרו בידי הרבה חלקים מיותרים.”

“כמה מדפים בתחתית כוננית הספרים שלנו היו עמוסים לעייפה במשחקים ובצעצועים שהתמכרתי להם במשך שעות ארוכות.”

“גדלתי בבית עברי מאוד, והתנ"ך היה חלק בלתי נפרד מהזהות הציונית שלנו.”

“כמו שאני למדתי והופריתי מכמה מורים, אני מאוד רוצה שגם תלמידיי יעשו כך. אני אומר להם: למה לכם להיות חקיינים שלי, במקום ליצור גדולה משלכם? ואת זה תוכלו לעשות רק אם תכירו גישות שונות ותיקחו מכל אחת מהן מה שנראה לכם נכון ומועיל.”

“דווקא היות התנ"ך יצירה אנושית זה מה שמדבר אל ליבי. גיבוריו בלתי מושלמים. יש בהם אנושיות ומורכבות שאפשר להזדהות עימה.”

“הסתובבו בעם ישראל מסורות קדומות, ולמעשה התנ"ך הוא עיבוד של אותן מסורות, תוך התאמה לתפיסת העולם המונותאיסטית, שכבר שלטה בעם ישראל בתקופה שבה נערך התנ"ך.”

“זה האתגר הבלשי שלנו, חוקרי התנ"ך – לקרוא את הטקסט קריאה מאוד צמודה ומרוכזת, להכיר גם את כל המקבילות שלו בתרבויות אחרות ובמקורות שלנו, את המדרשים שנוצרו לו, ומתוך כל זה לשחזר את ההיסטוריה של הטקסט.”

“היעד בעיניי הוא לא לבטא גישה מחקרית כזו או אחרת, אלא להשתמש בכל הגישות המחקריות כדי להאזין האזנה קשובה ורגישה לקולו האותנטי של הטקסט.”