אלעזר מנחם מן שך

“צאו וראו, שבהלוויה של ראש ממשלה לאורך כל ההיסטוריה, או בהלוויה של מלכים לא השתתפו כל כך הרבה אנשים, כמו בהלווייתו של הרב שך, ואין זה פלא, לפי שכאן זהו כבודה של תורה... והנה באותו שבוע עלו לקבר של אחד מהמנהיגים הגדולים של מדינת ישראל, ולא היו שם אפילו מניין, והיה ביזיון גדול, ומאז כל שנה מכריחים להוציא בחורים מבתי הספר כדי שיהיה שם מעמד מכובד יותר.”

“העולם היהודי איבד היום את גדול הדור אשר הקים דורות של תלמידים, היווה דוגמה אישית של שקידה באוהלה של תורה והקדיש את כל חייו לביצור חומותיה.העולם היהודי שינה צורה בעת שנסתלק ממנו אב רוחני שאין חולק על גדולתו.”

“עם כל ביקורתי עד דברים רבים בהתנהלות הציבור החרדי, אני זוכר היטב את הפגישה היחידה שהייתה לי בארבע עיניים עם הרב שך ז"ל, כששנינו היינו עדיין צעירים (אני כבן עשרים, והוא עדיין לא היה בן שמונים…). כשנכנסתי לחדרו בשעה די מאוחרת בלילה, ראיתי את הרב ליד שולחן עמוס ספרים לעייפה, והוא יושב וכותב את חידושיו על הרמב"ם. זה הותיר בי רושם רב. עד היום, כשאני שומע ציטוט שלו, אני מזכיר לעצמי מי היה האיש, ומה היתה מטרתו..”

“הרב שך ידע שבסוף כולם יאהבו אותי. הוא כתב עלי: מר פרס צפוי להאריך ימים, וצפוי שכל הקהל יאהב אותו בגלל המעשה שהוא עשה (דיחוי מהגיוס לבחורי הישיבה).[1]”

“הוא אולי בכלל איננו מבין, לא את מידת טיפשותו ולא את מידת רשעותו... לגדול בתורה יש שני מובנים: האחד זה ידע, והשני זה הבנה. אלה שני דברים שונים לגמרי... כתלמיד חכם, הוא באמת יש לו ידע וזה לא דבר קטן. זה ים והוא יודע... אבל אין לו דעת.”

“הרב שך ממש לימד אותנו יום ולילה. הוא לא היה אומר רק שיעור והולך, אלא היה יושב אתנו מהבוקר ועד הערב. לפני הצהרים היינו לומדים גמרא, כמו בכתה, ואחר הצהרים היינו לומדים 'קצות'…”

“איך ישראלי כמוני מגיע למצב כזה, שהוא מתרפס בפני יהודי אנטי ציוני”

“ה' זיכה אותי, שפעלתי יחד עם הרב שך. הקב"ה חנן אותו בדעה נקיה, הוא היה אדם נקי בלי שום אינטרס”

“מזמן החפץ חיים לא היה לכלל ישראל מנהיג שהשפיע על עולם התורה כמו הרב שך.”

“[...] וכן אני מבקש מכל אלה התלמידים היודעים שקיבלו תועלת ממני הן בתורה והן ביראת ה' והן במידות שיעשו חסד עימדי וילמדו בעד עילוי נשמתי אפילו משנה אחת או מחשבה אחת של מוסר, והיה זה שכרי כי גם אני מסרתי את נפשי להצלחתכם בלימוד, ואם יהיה בידי לעשות ולהמליץ לטובתכם אעשה בל"נ [בלי נדר]... ממני הפורש מכם באהבה, אלעזר מנחם מן שך.”

“הכותב בדמע, בירושלים הנתונה כיום במצור ובמצוק, מבחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה”

“פעמים איני מנמק את הוראותי לנציגי הציבור, ולא בגלל חוסר זמן או דבר אחר, אלא מפני שיש אנשים שיאמרו לעצמם: 'כיון שהנימוק הוא כך וכך, אם כן במקרה שלי צריך לנהוג אחרת, ואם הרב שך היה יודע את האמת הוא בוודאי היה חוזר בו..”

“נשארתי יתום..”

“המערך ניתק את העבר מן העם היהודי. אם רוצים לבנות אומה שלא יהיה לה קשר עם האבות, דינה להיאבד. היום פוגשים ילדים שאינם יודעים להסביר מהו 'זכור את יום השבת לקדשו'. ישנם קיבוצים שאינם יודעים מה זה יום כיפור ומגדלים שפנים וחזירים. אין לנו תורה? אין לנו מסורת? במה אנחנו יהודים, אם לא בתורה?”

“הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד, חשבון המשתרע על־פני מאות שנים, עד שנצטבר לחשבון של שישה מיליון יהודים וכך התרחשה השואה. כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו הוא כופר בעיקר... ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאיננו מאמינים בקב"ה ח"ו.”

“תפרסמו בשמי ובשם כולם שאסור לשלוח את הילדים לצבא ואין להרשות להם לקחת.”

“יכולתי לדבר על כך יומם ולילה - אך מה אעשה שכוחותי אוזלים, אך בקשתי מכם שתשמעו היטב את דברי. אם ברצונכם לשמור על כלל ישראל ולבנות את ארץ ישראל - שילחו את ילדיכם ל'חדר', ומשם ל'ישיבה קטנה' ול'ישיבה גדולה', ורק לאחר מכן, אם ירצה בבגרותו להיות סוחר או לעסוק בכל דבר אחר - הוא יוכל לעשות כן, ואז הוא יידע שהוא יהודי.”

“והנה, הם (ממשלת ישראל) עומדים היום ודנים אם אפשר להחזיר שטחים אם לאו... סבורים להם ראשי המדינה שהם שווים במעמדם לגדולות שבאומות,­ אך כל בר ­אנוש יודע, כי כל כולה של המדינה הזו נתונה תחת שלטונה של אמריקה. אם כן, גם לשיטתם אין הם אדונים לעצמם, ומה מקום לדון על שטחים?! ובאמת, הלא גם המשענת של אמריקה אינה בת יציבות תמידית, וגם עליה אי­ אפשר לסמוך, כי על כן גם הפוליטיקה שלה נתונה לשינויים. ואם יום אחד תפסיק אמריקה את הסיוע, הרי כל גלגלי המדינה ייעצרו.”

“וכמה מתמיה הדבר, שדוקא אנשים שאינם מדקדקים כל כך במצוות, אינם קוראים קריאת שמע כותיקין, ואינם מתענים תעניות בה"ב, ומסופקני אם הלכו בתשעה באב ללא מנעלים, הם יבואו לעורר על כך שאסור להחזיר שטחים משטחי ארץ ישראל!”

“אם לאחר המלחמה הקודמת (מלחמת ששת הימים) ראינו שהתפתחה האמונה האלילית ב'כוחי ועצם ידי'... באה המלחמה הזאת והפריכה את הגישה הזאת מיסודה. הרעיון המתרברב שצה"ל הוא צבא בלתי מנוצח התנפץ לרסיסים... רק התפילות עמדו לנו ורק הקב"ה הציל אותנו... המלחמה הזאת בלי ספק באה לנפץ את העבודה זרה של כוחי ועצם ידי.”