אורי לברון

“יש הרבה דרכים לסדר שוקולד – מהקל אל הכבד, מהזול אל היקר, מהפחות איכותי לאיכותי, לפי שיעור מוצקי הקקאו או לפי ארץ הייצור – אבל אצלו הקופסאות מסודרות לפי תאריך הקנייה.”

“עשתה מה שחשבה לנכון, אמרה את הדברים כמו שהם ולא הלכה מסביב. כך גם הדרך שבה השיבה להצעה שלו לבוא אליו הערב, כאילו זה היה ברור מראש לשניהם.”

“אין לו עוד כוח להיות נחמד. היום שאב מבאר הנחמדות שלו הכול, עד הטיפה האחרונה. גם אין לו מה לומר לנערה בגילה. בת כמה היא, שבע־עשרה? חצי ילדה חצי אישה.”

“אני מעורב בתהליך השיווק של הספרים שלי, אבל גיליתי שעולם הספרים הוא עולם אחר מעולם הפרסום. נדהמתי לגלות שהמוכרים בחנויות הספרים לעולם לא ימליצו על ספר שהם לא אוהבים.”

“כשאני תקוע בכתיבה אני הולך לבית קפה ועובד שם. משהו ברעש המתמיד, בכיסא הלא נוח ובפרצופים של אנשים אחרים, גורם לי להתרכז.”

“הכתיבה היא נס מבחינתי. זה ממש מקרה קלאסי של 'יגעת ומצאת – תאמין'. אבל עדיין, אני לא מעז לקרוא לעצמי סופר. אני אדם יוצר שכותב ספרים.”

“השגתי הרבה, זה נכון, אבל אני לא יודע אם הגעתי רחוק בחיים. הרי להגיע רחוק זה להיות מאושר, לא?”

“אין לי חלומות על אי בודד. אם מנהטן נחשבת אי, אני לוקח אותה בשתי ידיים.”

“כתיבה היא אומנות נהדרת ודרך נפלאה לרפא את עצמך.”