צביקה גרינגולד

“הניסיון הפרובוקטיבי להכניס ערבים הוא לא ניסיון לפתור בעיה הומנית, אלא ניסיון לקעקע את מפעל ההתיישבות היהודית במשגב. על רקע המצב הפוליטי במדינת ישראל, על רקע העובדה שמדינת ישראל היא בית לאומי לעם היהודי, ועל רקע העובדה שהערבים בחלקם לא מסכימים לדבר הזה, יש חשדנות בין הקהילות ולא נוצרו תנאים שהן יחיו במשותף.”

“בעבורי רמת הגולן היא מערכת של תעלות נ"ט, ואני מתקשה לראות בה משהו אחר. מדי שנה לקראת חגי תשרי האירועים תמיד צפים ועולים שוב, ואז זה קשה במיוחד.”

“הטעות היחידה של הסורים הייתה שהם לא העריכו נכון את הנחישות של החייל הישראלי – החייל הבודד, ניצחנו רק כשחקני נשמה. זה היה הנשק הסודי שלנו, הנשק היחיד שלנו. עליו צריך לשמור, כי הוא הדבר היחיד שיש לנו. וזה מה שאני מנסה לעשות – לחנך לציונות, כדי שנוכל לשמר את היכולות המדהימות שלנו.”

“ואז, לפתע, השתררה דממה בשדה הקרב, כאילו הורה מישהו בדרג הפיקודי הגבוה של הסורים להפסיק את האש, לנתק מגע. רעם התותחים נדם, ולרגעים אחדים עוד נשמעה בדממה העמוקה חריקת שרשרות ומנועים מאומצים. אבל לא הייתה זו עוד המולת הטנקים המסתערים, אלא קולם ההולך ונמוג של הסורים הנסוגים אל מעבר לרכס.”

“כבר בשעות הצהריים של יום הכיפורים קלטנו, אני ומיכל, חברתי בימים ההם, את הסימנים הראשונים לכך שמשהו אינו כשורה. בדירתי הקטנה בקיבוץ הולדתי בגליל המערבי, בילינו מזה כשבוע זה בחברת זו, קשובים רק לעצמנו, לעוצמתנו הצעירה, אורגים יחד חלומות. בדממה הגדולה של יום הכיפורים שמענו לפתע קולות של מטוסי קרב חולפים מעלינו לכיוון רמת הגולן.”