אנריקה טורס

“אהבתי נשים עצמאיות רק בקולנוע האמריקאי ולא חשבתי שאוכל לסבול לחיות עם אישה עצמאית וחזקה כזאת. הכול השתנה כשפגשתי את אנאבלה אשתי.”

“המלודרמה בנויה על ארבעה יסודות: הקורבן, בדרך כלל הגיבורה. הנוקם, בדרך כלל הגיבור. הרשע או המרשעת ולבסוף, הטיפש או המשוגע, שמהווה סוג של אתנחתא קומית. בטלנובלות שלי בכוונה לא הגבלתי את ההומור לדמות אחת, וכמו בחיים פיזרתי אותו בכל מקום.”

“כשאני כותב טלנובלה זה אומר שכל יום אני חייב להנפיק בין 25 ל־42 עמודים של תסריט. זה דורש המון אנרגיה פיזית ונפשית והמון המון שעות של ישיבה מול המקלדת. בימים שכאלה לא נשאר לי הרבה זמן לעשות שום דבר אחר. מה שכן, הרבה פעמים אני משתתף בהחלטות הליהוק של השחקנים לדמויות שאני כותב.”

“דמויות הגברים שלי מתאפיינות בכך שכל יום הן נאבקות כדי להיות יותר גבר, ופחות מאצ'ו. בעיני המאצ'ואיזם הלטיני הוא סוג של מחלה חברתית והבעיה היא שהרבה נשים מסכימות להיות שותפות לדבר עבירה, נכנעות לו ושותקות. גם הגבר המאצ'ו סובל וזקוק לעזרה ואני אומר את זה ממקום של מודעות עצמית כי גם אני הייתי המאצ'ו הזה.”

“הטלנובלה היא מלודרמה ולמלודרמה יש ארבעה עמודי בסיס, אם אחד מהעמודים האלה חסר, מבנה המלודרמה כולו קורס. לגבי הדמויות, אני מסכים שהרבה פעמים הן דומות מבחינת מניעים פסיכולוגיים. בנוסף, כל הגיבורות שאני כותב הן תמיד חזקות ודעתניות. אני לא עובד עם גיבורות פסיביות וביישניות. הגיבורות שלי שמות את הביציות שלהן על השולחן ונלחמות כדי להשיג את מה הן רוצות. יש להן גאווה ואופי חזק.”