חיים נחמן ביאליק

“מתחת לציון עץ דל, נבוב נסרים דקים, באחד מימי אלול מצאו עצמותיו מנוחה.”

“לא זכיתי באור מן־ההפקר, אף לא־בא לי בירשה מאבי, כי מסלעי וצורי נקרתיו וחצבתיו מלבבי.”

“ים הדממה פולט סודות, וכל העולם כולו שותק.”

“איכה נישא פנינו? במה נקדם יום יבוא?”

“כולם נשא הרוח, כולם סחף האור.”

“צנח לו זלזל על גדר וינום.”

“'לך ברח?' – לא-יברח איש כמוני!”

“היא יושבה לחלון ושורקה שערה, בעיניכם היא פרוצה ובעיני היא ברה.”

“בדקתם נעליכם? טלאתם אדרתכם? צאו הכינו תפוחי אדמה.”

“יש מילים - הררי אל, יש מילים - תהום רבה.”

“אומרים, אהבה יש בעולם – מה־זאת אהבה?”

“לי אין עולם אלא אחד - העולם שבלבבי.”