יגאל לוינשטיין

“אני מלמד תורה ומתמחה בעיקר בתחום של המפגש בין התרבות הכללית ליהדות, והמפגש מעלה סוגיות טעונות. הנושאים הללו נפיצים מטבעם כי התרבות הכללית חושבת אחרת מהתורה בלא מעט נושאים.”

“מכיתה י"א בבית הספר החילוני התחלתי לשאול את עצמי שאלות, הרגשתי ריק רוחני וחיפשתי משהו מעבר. הקול הזה הציק לי עד גיל 23 ואחרי השירות הצבאי החלטתי לחפש מענה לקול הפנימי והגעתי למכון מאיר.”

“הצבא רואה שבגדודים המעורבים יש הרבה בנות דתיות, הרבה דתיים-לייט, והמפקדים דתיים, הם רואים את השטח ומבינים שיש כאן דתיים שמוכנים לעבור על איסורים - אז אין להם בעיה עם זה”

“עופר וינטר זה הקצין שיש לו קשר עם העולם החרדי יותר טוב מכול קציני צה"ל. הוא פנה לרמטכ"ל והוא אמר 'אני הבנתי שאתה לא רוצה אותי במלחמה תן לי להיות הפרויקטור לגיוס חרדים'. העיפו אותו לכול הרוחות. הציבור החרדי שמאמין בעופר וינטר שמע שלא נותנים לו להיות הפרויקטור, זה בונה אמון? הם לא רוצים אותנו.”

“הסוגיה היא לא בציונות הדתית. כדי לגייס את החרדים צריך שהעולם החילוני, תהיה לו הנכונות אמיתית לגייס אותם. אני לא בטוח שבמערכות המנהלות את המדינה: הצבא, הפרקליטות, הגורמים שצריכים לאפשר את זה, קיבלו את ההחלטה, כי כדי לשלב אותם בתוך החברה הוא להסכים לקבל את סל הערכים שלהם. אני לא בטוח שבחברה החילונית מוכנים לקבל. למשל סוגיית ההפרדה בין גברים לנשים, זו סוגיה שהיא בנפשו של צה"ל. פקודת השירות המשותף לא מאפשרת את זה. יש להם תפיסת עולם משיחית – אני לא בטוח שהם רוצים להוסיף עוד 'משיחיסטים' בצה"ל.”

“הסיכוי שתהליך גיוס החרדים יקרה נראה לי קטן. ולא בגלל החרדים, אלא בגלל החילונים שאינם מוכנים לשלם את המחיר, ובגלל חרדים שנכוו כוויות קשות בניסיונות הקודמים. ברמה הפרטנית ייתכן שיהיו חרדים שיתגייסו, אבל זה לא יהיה גורף.”

“האם הצבא באמת מעוניין בחרדים? האם באמת החברה החילונית מוכנה לאפשר לחרדים להשתלב באופן שישמור על זהותם החרדית? כי המשמעות של השתלבות תוך שמירה על זהות היא שינוי עמוק של אופי רשות הרבים בצבא. יהיה צריך לשנות את חוקי הצבא מהיסוד כדי ליצור רשות רבים שחרדי יוכל להשתלב בה תוך שמירה על זהותו, ובעברית שלנו, קוראים לזה 'הדרת נשים'.”

“מדובר בסוגיה רחבה שלא התחילה מהיום, וצריך לראות אותה בהקשר הרחב שלה. אני לא מוכן ליפול בפח הקמפיין הנוכחי של 'אחים לנשק'. אותם לא מעניין בכלל אם החרדים יתגייסו או לא, הם רוצים להפיל את ביבי. כל המטרה של הסיבוב עכשיו בנושא גיוס החרדים היא לערער את הקואליציה, לחרחר מלחמה בין הציונות הדתית לחרדים, מה שיגרום לממשלה ליפול, השמאל יקים ממשלה עם הערבים ונגמר הסיפור. לבור הזה אני לא מוכן ליפול, וזה ההקשר שסביבו כרגע סובב הכול.”

“סטטיסטית זה לא הגיוני, עשרות שנים הציונות הדתית ממלאת חצי מבה"ד 1. איפה שאתה לא זורק אבן אתה מוצא מג"דים ואל"מים חובשי כיפה, אבל אף אחד מהם לא נמצא מתאים להיות אלוף. זה פשוט לא הגיוני. יש כאן מעצורים מכוונים.”

“אני חושב שזה סדר אלוקי עמוק מאוד שלא תאבד תורה מישראל, כדי לשמור על ישראל סבא, על רצף התורה לדורות מסיני עד היום. בגלל זה חלקים בתוך העם היהודי מוצאים בקרבם יעוד ואחריות לשמירת המסורת של תורת ישראל על קוצו של יו"ד, לכן יש ציבור מאוד גדול שמוצא בקרבו דחף פנימי עמוק למסור את הנפש שלא תאבד תורה מישראל.”

“העולם החרדי שחושש שאם ילכו לצבא הצעירים יעזבו את הציבור החרדי - צודק.”

“העולם החרדי לא מתגייס משתי סיבות: אידאולוגיה שלא רואה ערך בציונות וקושי לשמור על הזהות החרדית בצבא.”

“העולם החרדי לא חושב במושגים של החילונים ולא של הדתיים הציוניים, יש לו מושגים אחרים מצד האחריות.”

“"התפיסה היסודית היא שאנחנו לא צריכים לסכסך, והדרך היא לא קמפיינים נגד החרדים. הם שומרים על היהדות קלה כבחמורה. הדרך לקרב אותם היא ליצור את האמון ולא לבזות.”

“היהדות שמרה על עצמה אלפיים שנה בשיטה מסוימת: היא התבדלה מהסביבה התרבותית. יחידי סגולה יכולים להשתלב. חב"ד היא קהילה של 800 אלף אנשים בעולם, אבל רק חמשת אלפים מהם שליחים. לאורך כל ההיסטוריה ההשתלבות התרבותית לאדם הממוצע, הוא חי כאדם דתי פשוט. אין לו את המנגנונים כדי לשמור את עצמו, לכן באמריקה אנשים שומרים על עצמם בקהילות מאוד סגורות. המנגנון היה בנוי על בידול.”

“העולם החרדי ראה בציונות איום על עצם יהדותם. מאה שנים הם מתנגדים לשילוב בתחומי החיים. הם מתרחקים בגלל החשש לאובדן היהדות. הם החליטו החלטה אסטרטגית: 'אנחנו ממשיכים את הגטו היהודי'. כל זמן שלא ייווצר אצלם אמון שבחברה הכללית יווצרו התנאים המתאימים, הם נמצאים בעמדה עקרונית שמאוד חוששת מתהליך ההשתלבות. לכן התהליך צריך להיות הדרגתי עם פיילוטים שמוכיחים שזה עובד, שהם נכנסים חרדים ויוצאים חרדים מהמקומות שבהם הם משתלבים, וזה יצור תהליך היסטורי.”

“[החרדים] מוכנים לחיות חיים של דלות והסתפקות במועט כי עכשיו יש רק תורה בעולם, וכולם שם מוסרים על זה את הנפש – גברים, נשים וטף. כמו שהציבור הדתי מוסר את הנפש על המדינה, הם מוסרים את הנפש ברמה הזאת על התורה. העולם החרדי חקק את הדבר הזה על דגלו, ומבחינתו זה מתוך חשיבה לא רק על עצמם אלא על עם ישראל כולו, כי הכול תלוי בתורה. ברור שלהשתלבות בחברה הכללית יש מחיר, והציבור שלנו אגב משלם עליה טבין ותקילין, לכן העולם החרדי מסויג עמוקות מכל השתלבות שהיא, לא משנה מהי.”

“בעולם החרדי הייתה אז חשדנות גדולה כלפי המפעל הציוני החילוני, חשש מכך שהוא יגרום לחיסול סופי של הזהות היהודית. החרדים חששו שהציונות מובילה אותנו להיות עם ככל העמים, להפריד את הדת מהמדינה, וזה עמד בשורש ההתנגדות העמוקה של העולם החרדי ורבניו לתהליך הציוני בכללו.”

“היכולת לחזור חזרה לתורת הכלל צריכה לחדש את כל המימדים שהיו גנוזים בתורה במשך אלפי שנים. בתהליך המעבר בין תורת הפרט לתורת הכלל יש משברים קשים. אנחנו בתקופת הביניים ונוצרו שני זרמים, ששניהם סדר אלוקי. הזרם הראשון הוא הזרם דתי־ציוני שמנסה לחיות, להוליד ולחדש את תורת הכלל והזרם השני הוא הזרם החרדי שמשמר במסירות נפש על תורת הפרט, המשפחה והקהילה.”

“כשאתה בא לחברה שאיננה חברה שנותנת את המעטפת, החברה משפיעה על היחיד. אדם שרוצה לשמור על יראת שמים, לפי הרמב"ם, שיחליף חברה.”