חיה שנהב

“ספרה הידוע 'מיץ פטל' שראה אור ב־1970, שהפך עם השנים לאחד מהספרים הרווחיים ביותר של 'עם עובד', נראה עתה פשוט ומובן מאליו בכל הקשור לתכניו וסגנונו. לא רבים יודעים שבזמן יציאתו לאור ה'סתמיות' הנפלאה שלו וחוסר הסמכותיות שלו עוררו מבוכה לא קטנה בקרב קובעי הטעם המבוגרים.”

“שיר ממש ירושלמי לדעתי. הוא נוצר באמת כשהילדים למדו בעיר, על יד השוק, ועלו לאוטובוס, וגברת עם סלים הייתה עולה. כשיוצא שיר טוב זה כיף גדול.”

“אני לא רואה את עצמי מומחית למוזיקה בכלל, אין לי גם את הכישרון שיש לילדים שלי ולאחרים. אני מקנאה במוזיקאים. אם הייתי יודעת לכתוב מוזיקה וגם לרקוד, הייתי עוד יותר מאושרת.”

“כתיבה לילדים היא דבר כיף, גם בגלל הזכות להיות תמימה דרך הכתיבה, הזכות לחרוז חרוזים. אפשר לעשות זאת גם בשירה למבוגרים, אבל לי זה לא הולך. חריזה זה דבר גדול ואמצעי לשילוב הומור בשירה לילדים, אולם בשירה למבוגרים זה הרבה יותר קשה.”

“איך מתעוררים הינשופים? איך הם מתעוררים? עין אחת הם פוקחים ומיד עוצמים. ושוב הם נרדמים.”

“בקיץ יש אבטיחים ומלונים וענבים וים, בריכת שחיה, בגדים קצרים, הרבה גלידה.”

“אדון שוקו הולך לבקר חבר שלו, אדון שוקו אחר. הוא מצחצח נעליו, מסרק שערו, והולך עם מקל ומגבעת.”

“אכלה זללה הקטנטנה ועכשיו גם היא ישנה.”

“למה זה כל כך כל כך נחמד כשפרת משה רבנו על כף היד?”

“ילד – מה פתאום אתה יושב – בבקשה תקום מייד! הלא גם הגברת צריכה ספסל אחד!”

“ 'למה אתה אומר אוי ואבוי?' שאלו התוכים. 'כי אני מפחד שתאכלו את כל התפוחים!' אמר יעקב. 'אנחנו לא אוהבים תפוחים. אנחנו אוהבים רק תפוזים!' אמרו התוכים. 'אבל כאן יש רק תפוחים', אמר יעקב, תפוזים יש מעבר לים!'. 'טוב' אמרו התוכים, 'נעוף לשם ונאכל תפוזים' והם התרוממו ועפו מעבר לים!”

“על עץ אחד עמדו יונים, על עץ אחד עמדו עורבים, ועל עץ אחד עמדו תוכים.”

“מיץ פטל כיבד את החברים שלו בסוכריות ועוגיות ובוטנים ושוקולד וגם נתן להם לשתות מיץ פטל מתוק מאוד בכוסות גבוהות.”

“ 'חה חה', צחק מיץ פטל ופתח לפניהם את הדלת, ואמר: 'אז אם אתם חברים שלי, אז בואו אליי הביתה.”

“פתאום נפתחה הדלת ורגל קטנה, לבנה, נחמדה ויפה – הציצה. 'הנה מיץ פטל!' צעק האריה. מיץ פטל שמע את הצעקה ומיד סגר את הדלת.”

“מיץ פטל רץ מהר, דילג וקפץ, רץ ודילג, קפץ ורץ, השיג את האריה, עבר את הג'ירפה.”

“הבית של מיץ פטל עמד בקצה החורשה: היו לו וילונות צהובים, חלונות ירוקים ותריסים אדומים. החיות בחורשה שאלו: 'מי הוא מיץ פטל?' אבל אף חיה לא ידעה.”