י"ל פרץ

“הוא היה גיבור התרבות של האינטליגנציה היהודית החילונית דוברת היידיש (במזרח אירופה ובצפון אמריקה) ומנהיגה הבלתי מעורער של הספרות היידית החדשה. כסופר דו־לשוני הוא תפש מקום בולט גם בספרות העברית בת הזמן.”

“נהוג לזהות את ספרות היידיש המודרנית, זו שנכתבה החל מהמחצית השנייה של המאה ה־19, עם שלושת ה'טנורים': מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם וי"ל פרץ.”

“עב קל כי יחלף כצל על שמים, קרן אור יתע, רוח צח שפיים.”

“ ומי יספר כל אלה בידם דלה דלו מאוצרות החכמה, מכל מחמדיה?”

“ברגליו מדדה ונכשל אדם על־פני האדמה; בראשו הוא מגיע השמימה. ואין הדבר תלוי אלא בזה, היכן הלב נמצא!”

“ישבתי אני בקרן־זוית והייתי מנמנם, ורק קולו שלו העירני... מתוך שנתי אין אני מדבר... אפשר נאנחתי אנחה יהודית? אפשר הרגיש, שאנחתי שלי ואנחתו שלו אנחה אחת הן?”

“אם אין יחוס־אבות זה מוצא חן בעיניכם, הניחו את ספור־המעשה. אבל חבל עליו: ספור־מעשה נאה הוא.”

“אנחנו שמחים לקראתה, מרקדים לקראתה, מברכים ומקדשים אותה, ועל כן יפה היא, ברה היא.”

“ועל כן העולם הזה, בלי מצוות ומעשים טובים, ובלי אור תורה, מעוטף הוא בצער; והעצבון רובץ עליו כעב הענן.”

“רואה הוא והנה צללים מתהלכים הלוך ושוב בחדרו, וכמדומה לו שהוא מכיר בהם אנשים ידועים לו, את אבותיו וקרוביו המתים. את קולם איננו שומע, נדמה לו בתנועותיהם כאילו הם משיחים, מתייעצים ומתווכחים.”

“כידוע, גדול כוח הליטאים בנגלה, אבל נפשם יבשה בלי שום לחלוחית של אמונת צדיקים!”

“אבל הלשון מהירה והדברים יגעים. מניעות מכל צד, כמנהגו של עולם.”

“לבסוף נשארה עמו בביתו רק בתו הצעירה ושמה שרה, בת־זקונים אהובה, שהיה שומרה כבבת עינו.”

“אך אז, בהקרע סגור השמיים, נפלה טיפה אחת קטנה מהאור הגנוז – ותולד לי בת!”

“וכל בתי־עונג ובתי־משחק, וכל בתי־מאכל ומשתה פתוחים לרוחה לכל איש ואיש; והמלצר אינו שואל: במי אתה מאמין?”

“הטבע האנושי, לא הפוליטיקה, הוא שטווה את חוטי ההיסטוריה. הפוליטיקה מסעפת, מסובבת, קושרת ומסבכת אותם.”