דני רובס

“אנשים כמעט לא קונים אלבומים היום, זה עולם של שירים בודדים, זמרים מוציאים סינגלים. זה חלק מהשיטחיות של העולם. זה נהיה מקום שבו אתה מקבל רק את השפיץ של הפירמידה ולא את כל העומק שלה.”

“השירים שלי הם האישיו [issue], אני לא האישיו. להיות כל הזמן עסוק בלשחק את הדמות של עצמך – זה כל כך מיותר ולא חשוב.”

“המדד להצלחה הוא אני בלבד. מה אני מרגיש ועד כמה טוב לי עם מה שאני עושה.”

“ברחובות של מוסקבה אור ראשון עולה, כמו מהסס אם לשטוף את האפור, או מחסה מאחורי ענן לתפוס.”

“ברגע שקט מעלים במבוכה יד חסרת מנוחה.”

“ירוץ במדרגות אל ריח של עוגות, אל האור בחדרים, אל שלווה של יום שישי.”

“אני נמלט אל עוד אלבום אחד.”

“בוא אהוב, אין בי היסוסים, יש רק חוזק.”

“הפחד זוחל מתחת לשמיכה, הם אחד לשני כל הכוח שנשאר.”

“את קמה לאיטך, משהו כמו נלקח ממך ואני מביט אליך ונזהר.”

“כל הטוב שעשית, כל הרע, כמה רצית שנהיה דומים. כמה שונים אנחנו, אתה יודע.”

“יש לי אבא שחור לבן.”

“כל הנקודות כבר מתחברות לקו, משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו.”

“לא נרדמת תל אביב, נלחמת תל אביב, שוב באותו נתיב, ואין מי שיקשיב.”

“כל איש בודד מהמר על חייו, שולחים ידיים, מחפשים אהבה.”

“היה בי סוד לא נגיש. הייתי כספת שאת הקוד אין לאיש.”

“לפני שנפגשנו כל המסע שלי נע בין דרך לא דרך למרירות בלי תבונה.”

“למישהו אכפת. הנה אני אחד.”

“אפילו הנוף נרגע מסביבך, אני לא מפסיק להתרגש ממך.”

“אני בא הביתה מהלילה, מדליק לי אור במדרגות.”