איל מגד

“אולי הטלטלות האלה, הזעזועים, הם אלה שלא מניחים לאהבה למות? באהבה כמו בטבע, רועדים מיופי ומאימה.”

“האהבה הזאת הייתה לידה מחדש. כן, נולדנו מחדש, שנינו, כשנפגשנו. כמו לידה, האהבה הזאת נקנתה בייסורים.”

“כמה זמן אני יכול להיות אי של שקט באוקיינוס של רעש. נשימות עמוקות. עצימת עיניים. יישור הקמטים. התרכזות. התרגעות.”

“ירדתי לעיר העתיקה, ישר לכנסיית הקבר הקדוש. תמיד יש שם איזה טקס שבתוכו אפשר להיטמע, להיות לא אני.”

“הן כבר יודעות מה שאתה לעולם לא תחלום לדעת.”

“היא הפכה בן־לילה לנסיכה ואני לא התאמתי לארמון.”