משה דור

“אני יודע שהם היו אני, אבל מנקודת מבטו של האני הנוכחי שלי נבצר ממני להגיע לשיפוט אובייקטיבי לגביהם.”

“הספרות הילידית במיטבה פתוחה לרוחות העולם, מתחבטת בבעיות האנושיות והפרטיות בתוך תבנית נוף המולדת המסוימת.”

“יש וזרמי אויר משנים כיוון, נהר חופר לעצמו ערוץ חדש.”

“"שחרור, חרות, מרחב – היא מתחילה לשיר אל פיסת שמיים.”

“אומרת לי שהשנאה היא הרגש הדמוקרטי ביותר.”

“גם מולדת נתפסת פתאום כמשהו ערטילאי.”

“החיים נעשים כדאיים שוב.”

“לחשוף את עתיקות חיי.”

“כשסוף­ סוף אנו נפגשים, יורדת עליי תמיהה גדולה. מי שהגה הברות ראשונות כבר כותב מילים שלמות.”

“ההתחלה ממקמת בארכיון הפרטי שלנו שהזכרון כבר מתקשה לעקב אחר פריטיו.”

“ערב של שושנים, נצא נא אל הבוסתן, מור בשמים ולבונה, לרגלך מפתן.”

“רצוני שתהיי זו את החוזרת משטוטיך מלאת ויטמין די ואהבה.”

“העולם כולו שלה ואין בו גבולות לאומיים ופקידי הגירה.”

“אלה מי החוף שלי. השיט בהם אסור בתקף חקי הפרטיות.”

“בביתך מיזוג האוויר מיישר את ההדורים.”

“להסתיר את פיה החושני, החושק.”