חיים לנסקי

“הוא שיחר אחרי קיצור ותמציתיות במבע, שיווי משקל רגשי, ובעיקר חושניות בזיקה ללשון.”

“מן הנפלאים שבמשוררי השירה העברית החדשה.”

“עופו, עלומי, אל נוף השחר, שם חולמה דובדבניה כלה. מסרו לה שלוש בשורות הללו: הראשונה – כי אהבתיה מאד, השניה – שערי יום אתמול ננעלו, השלישית – כי לא אראנה עוד.”

“מי את הקשת מניף ומוריד ומכון? / אין זה כנר, זה דייג חכתו השליך, / או ערבה שרבבה שרביטה ליון.”

“שמע! צלול וצוף רוטט בלב האגם צלצול של מצלה – זה מטיל הקיץ החולף צלוחיות של בדולח למצולה.”

“לא אם, לא עמית – אמונך הבאת לי את – לשוני הדרומית מנבכי הזמנים בכל נוי נעוריך.”

“לבות בני האדם כקרח, חרבה דמעתם זה כבר – בכו נא, עננים רעומים, על גורל־האדם המר.”

“הוי נעם החלום הבא ברב ענין! הדקתני תרדמה אל תרן נע.”

“כן, כן, שריד יהיה לשירי, לו גם לבית משיר ולשיר מן קובץ.”

“דמי החי אל תז על סף האין, כל עוד האלם לא כלא קולי.”

“הן שמם החוף, מימי תבל לא דרכה עליו כף רגל הלך.”

“רק למענה, למענה נד אני ונע אדם אורח.”

“לילות לילך, ריחם זלף – לא לי, לא לך.”