אריק ברמן

“העגיל בלשון, הפסנתר בסלון, הסמים בארון, לא נותנים איזה רמז?”

“זה לא שאני אור, את באה ממקום חשוך. ואני לא כזה נכון, פשוט את רגילה הפוך. אם תסתכלי בתוך עיני ותראי שם משהו טוב חולף, אל תופתעי אם תגלי שזה הטוב שבך שמשתקף.”

“אני לוקח את הרגעים המיוחדים ומושח בצער את האבודים.”

“ובקצה אחר של היער, בעוד השניים ראש בראש, אותה יונה תמה נוחתת וקורצת בכנפה לברוש.”

“הכל מסביב בינוני, מי אני? אנונימי אני. מה אני? בינונימי אני.”

“אם שום דבר בחוץ כבר לא יקרה? אם שום דבר בפנים לא יסתדר?, תרגע, אני נמצא עכשיו איתך, חבר. אם כל מי שרחוק לא יתקרב? אם כל מי שקרוב לא ישאר? תרגע, אני נמצא עכשיו איתך, חבר.”

“בשבילי את אבודה, ובינינו, נדמה שגם בשבילך.”

“כמובן ההורים עם הרוב הם עוזרים, לך זה עולה רק בשלווה ובחופש.”

“ ועם הזמן אתה אומר, 'זה רק ילך ויסתדר, מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא!'”

“כי אלו ימים שהאמנות הפכה ליומנות, אתה מלחין תאריכים ושעות בשבוע.”