אנדריאס מיכאליס

“גרמניה הצליחה לקדם עמדה שבמסגרתה האיחוד מעדיף ששני הצדדים יחזרו למשא ומתן. כרגע עדיין אין עמדה משותפת של ארצות אירופה מה הן יעשו בהצבעה בספטמבר, אבל יש עמדה משותפת בעד חזרה למשא ומתן. בכל מקרה, ניתן להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן ורבים מאיתנו עובדים כעת על נוסחה שתאפשר זאת.”

“כמעט כל פוליטיקאי בגרמניה יגיד שהסכסוך צריך להיפתר ברמה הפוליטית. שאסור לבזבז זמן, ויש להשקיע מאמצים בפתרון הסכסוך באמצעות כלים פוליטיים של משא ומתן. יש לנו עדיפות ברורה לכך. לכן הקנצלרית מרקל הייתה הראשונה באירופה שהודיעה כי אנו לא בעד הכרזת מדינה חד־צדדית על ידי הפלסטינים.”

“הממד של הפשע הוא קולקטיבי, ואנו מבינים את זה, כי זה בוצע בשם העם הגרמני. זו הסיבה שאי אפשר למתוח קו ולעבור הלאה. אנחנו ממשיכים לחיות כקולקטיב גרמני, וצעירים צריכים להבין את זה. אני רוצה לשמר את הדרך שבה אנו מתמודדים עם העבר, כי זה חיוני ליחסים המיוחדים ואין אלטרנטיבה אחרת. מה שאנו צריכים הוא זיכרון אקטיבי.”

“חשוב ונכון להקים אתרי זיכרון ולשמר את מחנות ההשמדה במובן הגשמי של השואה. בנוסף לכך, נחוצה לנו תרבות של זיכרון שבאה ממרכז החברה. זה אפשרי רק באמצעות זיכרון אקטיבי. מה שאנחנו עושים בעניין הזה הוא חילופי נוער בין שתי המדינות, שהיקפם עומד על כ־9,000 בכל שנה. צריך לחשוף את הנוער לסיפורים. אני משוכנע שאם צעירים לא יבינו שזה חלק מהסיפור שלהם, יהיה קשה להעביר את זה לדור הבא.”

“היחסים בינינו מורכבים בגלל הממד הטרגי שנוצר כתוצאה מהשואה.”