אלי הירש

“מזמינים אורחים למסיבת פרידה כדי להקהות את עוקץ הבדידות, ולפזר את החשש שהחיים הקרבים לקיצם לא היו אלא חלום.”

“כשליש מספרי התנ"ך הם ספרי שירה – שירה מופלאה שרובה אינו מוכר לקוראי עברית בני זמננו. שירת התנ"ך היא התשתית הקדומה ביותר של השפה העברית.”

“עריכה היא חווית קריאה מועצמת, שבה לקורא – העורך – יש רשות מסוימת, אבל גם מחויבות, לחוות את הטקסט עד תומו ואפילו להתערב בו. אהבת ספרות היא אהבת קריאה ועריכה היא הקריאה האולטימטיבית.”

“השירה או המשורר לא רק צריכים להיות ביקורתיים אלא גם להראות מה טוב, מה יפה.”

“דורות של השתקעות במקום הזה, של מיתות ולדות, צרות ושמחות, ועדין אין לי מולדת.”

“כשאמעד בודד בשחור הלילה, אשא עיני אל כוכביה החיוורים של עירי המהבהבת.”

“זה קצבו של הזמן הממית והמקים לתחייה ללא הרף.”

“שוטו בהם ומצאו מוזיקה חדשה.”

“הבדידות שלי כפולה: אתה מבין, לכתוב לך שירים ולפחד שלא תאהב אותם, אך גם לדעת שלא תקרא אותם, שאין עונה.”

“משוטטים יחד, מאזינים לרחשי העיר ואורגים מהם רשתות או משרטטים ברגליכם מפה.”

“מלים מתנגנות פה, ובין המלים הבהוב מתרחק של נהר.”

“כל עוד אני כאן, כוכביך גם. ממני אין לך סכוי לברוח.”

“עוד מעט, כשיעלה האור, אנדוד מן המחשב אל המטה.”