ברל כצנלסון

“ברצוני לעשות משהו, ברצוני להיות ניצוץ קטן... אני נמשך אל אותם עקשנים עמלים אשר השליכו הכול מאחורי גוום כדי לנסות ולהתחיל בחיים אחרים כדי להיפטר מן הגלות.”

“בנייננו אינו בניין אבנים, אלא בניין לבבות. אבן מונחת במקום שמניחים אותה, לב האדם תמיד מפרכס, תמיד זע ונע. בניין זה טעון תמיד התחדשות, בדיקה ובחינה, ותמיד יש לשאול האם הקו נטוי לעומת החזון.”

“הנוער רשאי להעז ולשאול שאלות, יש לו רשות לבקש לעצמו נתיבות חדשות אשר לא ידעון הדורות הקודמים.”