אוטה למפר

“ברלין היא העיר המועדפת עלי בגרמניה. אם אחזור לגרמניה, זה יהיה לברלין. זה המקום להיות בו בגרמניה. עיר של שינוי בלתי נתפס. עיר בינלאומית, מתקדמת וליברלית, בלב מדינה שמרנית - ממש כמו ניו יורק. אבל עדיין, רק כאן, בניו יורק, אני יכולה לנהל חיים נורמליים ולגדל את ילדי ברוגע.”

“לא אהבתי להיות גרמנייה. זה היה נורא. לא רק בגלל הסטיגמה, אלא באמת בגלל היטלר, השואה והפשע המאורגן שלהם. רק לדמיין מה שהאנשים האלה עשו... כעסתי והייתי נואשת כשהבנתי את טבע האדם בגרמניה – את הציות העיוור לפקודות, את המילוי חסר הפשרות אחר ה'עקרונות', את הדייקנות הזאת. הבטתי בגועל על הדור של הורי ורציתי להשתחרר מלהיות גרמנייה. זה נורא לחיות בהרגשה כזאת.”

“ניסיתי הרבה תחומים אמנותיים בחיי, אבל כמבצעת תמיד אשאר מחוברת יותר מכול לשורשים התרבותיים שמהם צמחתי. זה תהליך טבעי, ומעולם לא הרגשתי מוגבלת בידיעה שכאשר אני מופיעה הקהל ידרוש בשלב מסוים לשמוע גם את השירים האלה.”

“אני לא מעוניינת להספיק הכול בכל מחיר. אם כבר, אני רואה בדרכי האמנותית ובכמות הגדולה של פרויקטים שונים לחלוטין זה מזה שבהם הייתי מעורבת – סוג של מסע. כל תחנה נועדה להכשיר אותי לקראת הצעד הבא ולכן שום דבר לא היה לחינם.”