אברהם אבן עזרא

“אגדלך אלהי כל נשמה ואודך ברב פחד ואימה, בעמדי תוך קהלך צור לרומם לך אכרע ואכף ראש וקומה, רקיעי רום הלא נטה במבטא והארץ יסדה על בלימה, היוכל איש חקור את סוד יוצרו ומי הוא זה בכל קדמה וימה, מרומם הוא עלי כל פה ולשון אשר הפליא ועשה כל בחכמה, ויתגדל בגוי קדוש ועליון ויתקדש שמיה רבא בעלמא.”

“לא תחרוז בשור וחמור, את השור הבא למישור, ואת החמור שלח להר המור.”

“עלז לנגדי / צר בהחרב / בית מעוני./ אור שלח והביא / לי – והערב / אור למוני!”

“דעו מאביכם כי לא בוש אבוש שוב אשוב אליכם כי בא מועד.”

“פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף.”

“לא יכלם מדבר מרמה." ~ מתוך "חי בן־מקיץ”

“ושמרו [בני ישראל את השבת] - שישמרו ימי השבוע שלא ישכחו אי זה יום הוא שבת. ושיתקן צרכיו ודרכיו ביום הששי כדי שישמור השבת ולא יחללהו.”

“מנהג ישראל היה ללכת סמוך לשבת אצל הנביאים. כמו מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת.”

“בנך ובתך הקטנים שביתתן עליך ואתה חייב לשמרם שלא יעשו דבר שהוא אסור לך לעשותו.”

“על זה התנאי ידור הגר בשעריך - שלא יעשה מלאכה בשבת וביום הכפורים.”

“כל המצות מיד האבות קבלנום ואין הפרש בדברי המצות בין דבריהם ובין דברי תורה כי גם הם נתונים לנו והם קבלו מאבותם ואבותם מהנביאים והכל מפי השם ביד משה.”

“כל מלכות צדק תעמוד, כי הצדק כבנין והעיוות כהריסות ברגע יפול הקיר.”

“וישנים שלא הקיצו משנת האיוולת יחשבו כי אנחנו בגלות אדום, ולא כן הדבר.”

“כי שיקול הדעת הוא היסוד, כי לא נתנה תורה לאשר אין דעת לו, והמלאך בין אדם ובין אלהיו הוא שכלו.”

“ובעבור הדרש דרך הפשט לא סרה, כי שבעים פנים לתורה.”

“אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והדרש הוא תוספת טעם. ”

“ואני אברהם בר מאיר מארץ מרחקים, הוציאתני מארץ ספרד חמת המציקים. וספרי אלו בגלותי – היו בידי מחזיקים, ויורוני לבאר ספרים, בטעמים מנופת מתוקים.”

“לא שמע שמועת החוכמה, אף כשיריח ריחה או יטעום טעמה.”

“לך עיני ורעיוני וצורתי ותבניתי, לך רוחי לך כוחי ומבטחי ותקוותי.”

“כל עגול אין לו ראשית, רק כרצון איש ואיש.”