אהרן אלמוג

“שירתו היא שנחקקה בי. עזות הרגש הממותנת בהבעה פשוטה לכאורה ומתגלעת בחילופי טון תכופים, גיחוך שאמירות קיומיות מבקיעות ממנו, מאורעות ביוגרפיים קשים מחותלים בהתלוצצות, גמישות השורה, התבדרות השיר לכל עבר, ההתקרבות אל לשון הדיבור והנסיקה אל המליצה, כל אלה עשו אותו בעיני למשורר מודרניסט גדול.”

“נדמה שאצל אלמוג אין הרבה הבדל בין מה שמתרחש בחוץ, כלומר בעולם החיצוני, לבין מה שמתרחש פנימה, בתוך הנפש, הדמיון או המחשבה. הדברים האלה נשזרים זה בזה, ויש להם אותה הנוכחות ואותה החשיבות, בחיים וביצירה.”

“שירה שאין לה שום יכולת להשפיע על החיים ולברוא עולם רוחני יפה יותר, מוטב לה שלא תיכתב, לא בחרוז ולא בלעדיו.”

“אהבתי מאוד ללמד ספרות.”