אהוד מנור

“הנה אנחנו שניים שלובי צילי ידיים, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב?”

“נדמה לי שראיתי את עיניה נחות עלי לרגע מול השמש. באור בין הערביים היה לי רגע בית, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב?”

“כשנתתי לך שעה, לי נתת את חייך. כשנתתי לך דמעה, את נתת לי חיוך.”

“איפה היד המושטת לעד אל האחד, האחת?”

“בלי חוה אין שלווה... ואני רוצה אך איני מוצא.”

“בחמש קם צייד ויצא את ביתו, אל המים צעד ודרך קשתו.”

“ולעת ערב רוח מפזרת את עלי הגן.”

“לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה.”

“רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי.”

“איתך אני יודע שרק איתך אני חופשי.”

“אהבה היא כמו אגם שקט, מקלט בסערה.”

“עוד מעט כמעט אנו גוף אחד, את ידיך נתת בידי שלי לעד.”