דנה פרידר

“עבדתי באלפי עבודות זמניות, נראה לי ששברתי שיא בעבודות זמניות.”

“כל הזמן מורידים אותך לקרקע, רוצים שתהיה בגובה העיניים, רוצים לגעת, ללטף, להצטלם תמונה אחת עם הילד, אחת עם ההורים, אחת שלא יצאה טוב וצריך לצלם שוב ואחת גם לבד, שיהיה. זה מטריף. מחפשים פה את תרבות ה'אחשלו', כולם רוצים לגעת.”

“בדיוק כמו שאני לא עומדת להוציא דיסק כי שרתי כמה שירים ב'תמיד אותו חלום'. אני גם לא קמה בבוקר ומצפה שכשאני הולכת לעשות סידורים יפרסו לי שטיח אדום, לא מצפה שיתייחסו אליי בתור משהו מיוחד.”

“למדתי ריקוד בסטודיו של הברודוויי דאנס סנטר. זה היה מדליק. סרט אחר לגמרי. המורה נכנס והוא בא עם כל הפמליה, יש לו את האסיסטנט שלו ואת הזה שלוחץ לו על הפליי בטייפ וזה שמביא לו את המים, וכל הרקדנים שם חיים בסרט עם הבגדים שלהם והגישה. היה מדהים, הורדתי שם המון קליפות. הרגשתי קצת קארי בראדשו. אבל שם הבנתי שאני רוצה לחיות בארץ, לא בחו"ל. מקומי פה. אני רוצה לגור פה ולצאת לגיחות מדי פעם. כבר אמרתי את זה בראיונות בעבר – הבית שלי מאוד מאוד חשוב לי. מאוד חשוב לי לא להשתנות ולשמור על הסביבה הטבעית שלי.”