יוכבד בת-מרים

“המשוררת היהודייה ביותר מבין המשוררות העבריות הראשונות.”

“ליצירות אינני קוראת רק דברי אמנות, עצם החיים היא היצירה הגדולה ביותר שקיימת בעולם.”

“איך להודות על זה איך להודות – נדמה כי את כל מלכות חסדי החיים הוא הושיט לי – ומבוישת דלה דלה הריני עומדת לפניו.”

“ולא עידוד, ולא נחמה מכתבי זה, ורק כלחש רוח רחוק המתגנב לתוך האוזן בברכת חיים הנצורים על כל מידת חסדם ואימתם הגדולות!”

“סהר מעורפל וחיוור / מאחת מעשיות נעלמות / גלש והציף תימהון / גיאיות ובקעות נרדמות.”

“קום ועמוד! – שבעתים תצעד. / המתן והסכת! – תראה שבעתים! / כאן הן השטח בקשב נמדד.”

“אך בהיותי בדרכי נעצרת, / או בעמדי לבדי מול עצמי, / צפה חרישית ומזהרת / ודאות היותך לקראתי.”

“איך אפתח את שפתי אליך / בתהילה ובלחש בקשה / וכחורבה בלילה הנני / פרועה, אפלה, נרעשה.”

“התמתחי, התמשכי נא אפים, / את תקיעה, את תרועה ושברים.”

“וניצבו קירות רום חדרי, / כל אחד לבדו בלי קורה.”

“לא אתפשך, מתגלית־נעלמת, / לא ארד אל סוף דעתך.”

“בין ההד והבבואה. / בין המקור, השרש – / והשתיקה.”