צבי צילקר

“מידי יום חמישי הייתי הולך למשרד של פרלשטיין, והיינו יושבים על התוכנית, כל פרט ופרט. ואני דאגתי שזה יהיה בשטח. וזה לא היה קל. למשל להפריד בין תעשייה ומגורים. אמרו לי אתה נורמלי, אדם ילך ברגל עד אזור התעשייה על מנת לתקן פרימוס, כי אז לא הייתה תחבורה כמו היום. ואני אמרתי כן. כי ראינו את העתיד.”

“יש לי יד ורגל במה שקורה באשדוד מאז 1962. אין תוכנית בנייה, רחוב, בית, בניין או מפעל באשדוד, שלא היו לי בהם מעורבות כלשהי. אם זה כמהנדס העיר, ואם זה כיו"ר ועדת בניין ערים, ואם זה כראש העיר. גם לי יש לא מעט ביקורת על התכנון והבנייה האורבניים בישראל, ונעשו לא מעט שגיאות. אבל בכל מה שקשור לאשדוד, אני יכול להגיד באחריות, העיר נבנתה, נבנית ומתפתחת לפי ספרי התכנון.”

“החלק המכריע של האקדמאים והאינטליגנציה בעיר מתרחק מעסקנות ציבורית או מפלגתית. היינו יכולים לשנות בהרבה מובנים את פני העיר, אך כל אחד מאתנו אומר: אני לא רוצה להכניס את ידי לבוץ... לפינה זו של המאבקים הפוליטיים המתנהלים בעיר, אין אני או חברי מוכנים להיכנס. על המפלגות ורבים מהמוסדות בעיר השתלטו אנשים קטנים... אני לא ניסיתי מעולם לתפוס עמדה ציבורית... אך לו גם ניסיתי, ספק אם הייתי מצליח. מוסדות המפלגות כאן מורכבים מנציגי חמולות או קבוצות לפי ארצות מוצא ובעדי אין מי שיצביע.”