גילי חיימוביץ'

“אני משוררת בכל מקום שאהיה. אין דבר שיכול ליטול ממני את המטען הזה אבל לא בחרתי להיות משוררת. אני כותבת מכיתה א'. זה משהו שאפילו הייתי נבוכה בו. אני עושה את מעשה הכתיבה בסתר. פנקס עם עט הוא כמו קביים. עם הזמן הקביים השתנו, הפכו ליכולת להגיע רחוק יותר.”

“ארוטיקה היא מעין חיפוש דרך, ניסיון לחזור למי שהיינו, למה שהקשר שלו עם מאהב או אהוב היה פעם. הארוטיקה היא מעין שפת סימנים לא מילולית שהשירים מנסים לתמלל.”

“הקישוטים לא מעניינים אותי, שירים עם מילים מיותרות, דברים חמודים, אופנתיים. אני מעוניינת לדבר על האופל, אני לא רוצה להירדם בשמירה. צריך שידעו, שיהיה דו"ח מאוד מסודר שייכנס ישר לליבה שלהם, כי יש דחיפות.”

“אני מנסה להיות כנה. לכתוב על ההכרחי. הכתיבה היא אפשרות לא להדחיק, אז אני מנסה לנצל את האפשרות הזאת.”

“כנרות חנוכה נדלקים רבבות אורות גורדי השחקים של טורונטו.”

“אין מקום לפרע שיער או חוק כשגם לו מצפה בהמשך הדרך תינוק.”

“אהבתי אליך מקנה לי אומץ לפחד יותר.”

“דווקא הרוך הוא זה הדורש אומץ.”

“תשמור עליי מלהפסיק לאהוב אותך.”

“אני רוקמת את הימים כדי להיות אשתך.”

“מאז שעברנו לפרברים הפכנו למפלצות החשמל. הכל נפתר בלחיצת כפתור, הכביסה, הארוחה, התעוקה.”

“בלילות, חולבות את איברי המין הגבריים. לאחר שלטקס חגיגי כלם נרתמים, לשנה.”

“כמה את קטנה. קטנה אל מול פלצות הכליון שמעוררת בך עירה קטנה.”

“אני מסתכלת על עצמי כפי שאף אחד לא יעז.”