חוליו לימסארס

“רק קבצנים משוגעים מלווים אותי בדרך צפונה. אני נם תחת גלימותיהם בלילות החורף, מספר להם את ספורי כדי לגרש את הפחד.”

“על שפתים צהבות מלבלב הסרוב. אך קים עץ אגוז שגר בו החרף.”

“כולנו מבינים באיזשהו שלב למה ההורים שלנו עשו את מה שעשו. וזה יקרה גם לך.”

“לא היה בכתיבה כדי להטיל אור על חיי, וגם לא כדי לסלק את חשכת העולם.”

“להטיל באמצעות לילה צלול יותר אלומות אור על חשכת הלילה שבו חייתי אז.”

“[הבדידות] כה מעשירה, מענגת ועתירת אפשרויות בחירה, נהפכה בהדרגה לחשוכה.”

“כתיבת שירה, אני חושב, היא כתיבת תפילות חילוניות.”

“ספרות היא מטרה בפני עצמה עבורי ובמובן זה אני כותב רומנטי.”

“הדרכים הכי לא ידועות הן אלה שהכי קרובות לליבנו.”

“נוף הוא זיכרון.”