ויקטור פראנקל

“האתלט, המטפס 'שמבקש לו' משימות בצורה פעילה, אפילו יוצר את הקשיים לעצמו: כמה מאושר הוא אותו מטפס, כשפני הסלע 'מזמנים' לו 'גרסה' קשה אחרת של משימתו, קשה יותר משדמיין!”

“השאלה שהחיים שואלים אותנו, ואשר במתן תשובה עליה יש ביכולתנו לקלוט את משמעות הרגע הנוכחי, משתנה לא רק משעה לשעה, אלא גם מאדם לאדם: השאלה שונה לגמרי בכל רגע נתון לכל אדם נתון.”

“לא אנו אלה המורשים לשאול על משמעות החיים, החיים הם אלה ששואלים את השאלות, שמפנים את השאלות אלינו — אנחנו הנשאלים! אנחנו אלה שצריכים לענות, שצריכים לתת תשובות לשאלת החיים הקבועה הנשאלת שעה־שעה.”

“מלכתחילה לא יהיה זה אפשרי לחיות רק למען הנאות. אבל האם זה נחוץ בכלל — האם זה לוז החיים?”

“ברצוננו רק להדגיש את העובדה שמה שמעניין את האדם בסופו של דבר הוא המשמעות ורק המשמעות, שהרי אילו היה מדובר בדחף בלבד, האדם היה מגשים את המשמעות רק כדי להשתחרר מעוקצו של הדחף כדי לזכות מחדש באיזון. במקרה כזה הוא לא היה פועל למען המשמעות עצמה, וכל תאוריית המוטיבציה שלנו הייתה חוזרת להתבסס על עקרון האיזון.”

“האדם הוא אדם במלוא מובן המילה רק כשהוא מתמסר לשירות של עניין מסוים או לאדם אחר. הוא נהפך להיות אדם שלם אך ורק מתוך התעלמות מעצמו.”

“סימן ההיכר לקיום האנושי הוא יכולתו של האדם לעמוד בשדה המתחים הקוטביים בין היש לבין מה שצריך להיות, לנוכח המשמעות והערכים המחייבים אותו להגיב.”

“באהבה הזוכה להענות, שבה האחד רוצה להיות ראוי בעיני האחר או להפוך להיות כפי שהאחר רואה אותו, נוצר תהליך דיאלקטי, שבו האוהבים מדרבנים איש את רעהו להגשים את האפשרויות שלהם, כלומר: להיות חופשיים.”

“מבחינת התיאולוגיה האלוהים אינו דימוי־אב אלא האב הוא דווקא דימוי של אלוהים. על פי השקפה זו האב אינו דגם האבהות, אלא להיפך, אלוהים הוא דגם האבהות.”

“יצירה אמנותית צומחת מנבכים המצויים בעולם שאי־אפשר להאירו לחלוטין.”

“הטוב יהיה בעינינו מה שמקדם את מימוש המשמעות ואילו הרע ייראה לנו כמה שמעכב את מימוש המשמעות.”

“דומה שקיום נוירוטי הוא המחיר שגובה מהאדם היחס המעוות אל הטרנסנדנטי.”

“משמעות אינה יכולה להינתן אלא להימצא.”

“לעיתים האדם חייב להתמודד עם סבל בלתי-נמנע וכי האדם הוא יצור אשר במוקדם ובמאוחר מועד למות, וקודם שימות הוא מועד לסבול - וזאת למרות התקדמות המדע, הנערץ כל-כך על חסידי המדע והקדמה... הלוגותרפיה מלמדת שיש למנוע כאב כל עוד אפשר למנוע אותו. אולם ברגע שאי-אפשר לשנות גורל מכאיב לא זו בלבד שיש להשלים עמו, אלא גם למצוא בו איזו משמעות, לחפש בו איזה הישג”

“ואולם הערכה הנשגבת ביותר למשמעות שמורה לאותם אנשים אשר מחמת שנמנעה מהם ההזדמנות למצוא משמעות במעשה, בעבודה או באהבה, הם מתעלים מעל כך, ומעבר לעצמם, וזאת בעצם הגישה שהם בוחרים לנקוט כלפי מצבם הלא-נעים הזה. הדבר החשוב הוא העמדה שהם נוקטים - עמדה המאפשרת להם לשוות למצוקתם צורה של הישג, נצחון וגבורה.”

“הרי מן הראוי, שלא לנסות להוכיח כי 'אתה הגדול מכולם' אלא לנסות ולגלות 'מי גדול ממי - אתה או אתה'.”

“האדם משתוקק לאתר את גבולות יכולתו. כיוון שהוא מתקרב אליהם, הוא דוחף אותם הלאה והלאה, בדומה לאופק. מכאן עולה, שבכל תחרות של ספורט, האדם, לאמיתו של דבר, מתחרה בעצמו! הוא היריב של עצמו!”

“הפסימיסט משול לאדם שרואה בחרדה ובעצב, איך לוח־הקיר שלו, שבכל יום הוא תולש ממנו דף, פוחת והולך עם כל יום חולף. כנגד זה הרי האדם המסתער על החיים בעוז־מעשה דומה למי שמסיר דף אחר דף מן הלוח שלו כל יום עובר ומתייק כל דף בקפידה נאה עם קודמיו, לאחר ששרבט מאחור קצת רשומות יומן. הוא יוכל להגות בגאווה ובקורת רוח על העושר שנאצר ברשומות אלה על כל החיים שכבר חי אותם במלואם.”

“העבר הוא אופן ההוויה הבטוח מכל. לדיוקו של דבר, העבר הוא מה שאי אפשר ליטול מאדם.”

“עברו של האדם הוא־הוא עתידו האמיתי. האדם החי יש לו גם עתיד גם עבר.”