יונה אלון

“המציאות שאלון חשף, מילימטר ועוד מילימטר, היא ספרות במיטבה.”

“גם אם אדם אינו עושה דבר מלבד קיום פסיבי ופעולות של שגרה — עצם קיומו, בתנאי שחושיו ושכלו עמו — פירושו צבירת ניסיון חיים והתגברות כושר ההתנגדות למוות.”

“האם לא זוהי מהות האושר? תמיד יש לך מטרה, תמיד יש לך מה לעשות, ובידך השליטה על בחירת סדר הדברים ועדיפותם. עכשיו אני יושב לכתוב, רגוע ומפויס.”

“כולם זורמים בעולם אל ים המוות. איש־איש ותחבולות ההתחמקות שלו. אחד אוסף כסף כדי לשרוד, השני אוסף רכוש. אחר אוסף מילים, וזולתו אוסף מנגינות שישאירו את נשמתו.”

“והכול מוקף ביום הקר הזה בחוץ, אבל בפנים החום עוטף אותך, מלטף אותך, חודר לגוף ואחר כך לנפש. מתי אי־פעם לוטפתי כך? כך להישאר לעולם.”

“כל אדם זקוק לעיר מקלט. אחד מוצא מקלט בבית הוריו, אחד על אי בודד, ואני מוצא מקלט כאן, בגלריה המבודדת במרומי אולם הקריאה הכללי שבספרייה הלאומית.”

“אני רוצה להמשיך כמה שאוכל, ולא להיות מוגדר. תמיד להיות מופתע ממראה עיני.”

“כשאני פוקח את עיני בבוקר אני תינוק בן יומו, נולד אל העולם שנולד עתה, ואני מתחיל לחפש.”

“ההרפתקה נמצאת גם במרכול, או בדרך מהמטבח אל הכורסה.”

“רק כשאין לך זמן אתה יודע: מאחר שאתה ממהר, עליך ללכת לאט.”

“הדרמה של החיים האישיים של אדם אחד.”