ליאת הר לב

“אני חושב שפשוט יש בליאת משהו שעובד עליך. הדבר הזה, סוד הקסם, הוא באמת בלתי ניתן לניסוח. בלי קשר, אני יכול להגיד שכל השחקנים הגדולים שנתקלתי בהם, השחקנים הכי רגישים עם ניואנסים, הם גם אנשים נורא רגישים במציאות. יש בליאת משהו שנורא קל ונוח ונעים לעבוד איתו.”

“עם השנים גיליתי שאצל אנשים נישואים זה הצלחה, גירושים זה כישלון. כל מיני מושגים מאוד תמוהים בעיני. אני לא מתחברת לזה בשום צורה. זה משעמם אותי, זה אפילו מפחיד אותי באיזה מקום. לאו דווקא בהקשר המשפחתי. לא יודעת, ביטוח מנהלים. יש בזה משהו עצוב. אבל ככל שעוברות השנים, אני מודה שכן יש משהו. זה משנה את המשוואה.”

“אני אדם מאוד מאוד איטי. אני תמיד מגיעה אחרונה, הכי בהלם. זה הקצב שלי. אני הכי Late bloomer (פורחת מאוחר), כמעט Too late bloomer (פורחת יותר מדי מאוחר).”

“אני לא רואה ריאליטי. זה לא נעים לי. לא יודעת, לא מתחברת. אולי ה־Overdose (מנת יתר), הזמן שזה תופס על המסך.”

“זו מערכת די גברית. ויש איזה עניין שגברים יכולים לשחק נשים ונשים לא יכולות לשחק גברים. מראש, ככה זה בכל הדברים ש'ארץ' מטפלת בהם – פוליטיקה, טלוויזיה – יש פחות נשים. יש הרבה יותר שרים וח"כים ואנשי תקשורת שדורשים חיקוי. מעט הנשים שיש וצריך לשחק אותן – גם בזה הגברים שיש ב'ארץ נהדרת' נוגסים, כאילו. אז סך הכול אין המון, ובטח שאין הצדקה להביא עוד מישהי.”

“אני משום מה מקבלת כל מיני הצעות של הגשה, הנחיה. דברים שאני לא אעשה בחיים. זה לא שייך אליי. לא לאישיות ולא למקצוע. אני לא פרסונה טלוויזיונית.”