רוטראוט סוזנה ברנר

“אחד הדברים הנפלאים באיוריה של ברנר לילדים הוא שהעולם שהיא מתארת הוא לא חמוד או מתקתק מדי. יש בו גם צער וכאב. הדמויות לא נראות כולן אותו דבר, ויחד עם זאת סגנונה האיורי ועיצוב הדמויות והעולם מצליח להיות מזמין ונעים ובטוח. יש המון אירוניה והומור בעבודותיה. המבוגרים בו לא אחת מוגחכים ומוצגים כילדים מגודלים. העולם אינו פנטסטי אלא קונקרטי, כאשר בתוכו משולבים באופן טבעי חיות מדברות, ירקות ענק, ואלמנטים סוריאליסטיים.”

“לגרמניה יש מסורת של ספרים מאוירים מהמאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים, ובשל ההשפעה המרעננת של אמנות הקומיקס והרומן הגרפי, יש יותר תשומת לב לאיורים ולעושר שבהופעתם ביצירות למבוגרים, ואפילו בביקורות מתייחסים לאיורים ולא רק לטקסטים.”

“תמיד מעניין לראות שאף על פי שהעולם כעת מרושת מאי פעם, כל מדינה שומרת על שפת האמנות הייחודית לה וסגנון האיור. אולם לעתים זאת בעיה במונחים של מו"לות בינלאומית, כיוון שחלק מה'שפות' של האיור לא עובדות בכל מקום. האיורים שלי, למשל, מצליחים כמעט בכל המדינות באירופה, אבל לא באיטליה או פינלנד.”

“ביבליופיליה תמיד הייתה חלק מחיי, כיוון שאבי היה מוציא לאור וספרים ליוו אותי מאז שהייתי ילדה באופן בולט מאוד. אבל אני חושבת שאיור הוא הנושא העיקרי שלי. כיוון שאני מספרת סיפורים באמצעות תמונות.”