דורון אלמוג

“אברוצקי עשה בזמן הזה עבודה לא רגילה. כל הזמן היו לי ייסורי מצפון על הפלוגה הזאת, וכשהוא דיווח לי מה קורה אמרתי לו: 'קח את עמך מהר ותברח מפה.' הוא ענה לי בקור רוח: 'שלילי, אני מאורגן מצוין להגנה, לא בורח אפילו מטר.' מתחתיו עוברת חטיבה ארבע המצרית. שוב אמרתי לו לברוח, והוא ענה: 'אין מה לברוח, אני יושב מצוין.' אם מפקד פלוגה אומר לך דבר כזה, זה עושה טוב בלב. אמרתי לו שאם הוא חושב שהוא מאורגן, בהצלחה. יותר לו שמעתי ממנו כל היום, הבחור עשה עבודה לא רגילה. הוא טיווח את כל הארטילריה שהוא רק קיבל.”

“את עיקר התהילה קצר גדוד היחידות החטיבתיות, בפיקוד דורון אלמוג, שהוביל את החטיבה.”

“לקראת הנסיגה מלבנון ב-2000 ניהל אלמוג משחקי מלחמה שתובנתם הברורה היתה שאסור להניח לחיזבאללה להתמקם על הגדר. ממשלות ברק, שרון ואולמרט, המטות הכלליים בראשות מופז, יעלון וחלוץ והאלופים בפיקוד אשכנזי, בני גנץ ואדם התעלמו בפועל מתובנה זו, ואמ"ן לא אסף די מודיעין לחפות עליה. המסקנה התמוהה: האחראי לסגירת הפירצה הוא מפקד האוגדה, במיוחד אם הבין זאת ותיכנן סגירה כזאת, כי הפער שבין התכנון לביצוע הוא כישלון פיקודי חמור.”

“במלחמת לבנון, ביוני 1982, הוביל דורון כוח מיוחד שהורכב משלוש יחידות מובחרות של צנחנים, שהלכו ברגל אחרי שנחתו מהים מצפון לצידון, דרך הרי השוף ודרך מערכי הקומנדו הסורי, עד ביירות. במלחמה ההיא, שהייתה רצופה כישלונות מדיניים וצבאיים, הייתה פעולת האיגוף של כוח אברוצקי לאור כמעט בודד באפלה גדולה. הם הלכו בראש המחנה, הרגו עשרות מחבלים בקרבות מ'טווח אפס', תפסו רבים אחרים בשבי, וגמרו את המסע הזה, שבעה ימים ושבעים קילומטרים, עם מחיר כבד לצנחנים, אך מינימלי, בתוקף הנסיבות – שני הרוגים.”

“במלחמת שלום הגליל הלכתי ברגל שבעים קילומטר, לחמתי שבעה ימים, קרב אחרי קרב, מארב אחרי מארב.”

“אני לא צריך שהחמאס יכיר בי כמדינה. אין לי בעיה עם זה. ברגע שיהיה שקט ולא יהיו הברחות, אפשר יהיה אפילו להעניק להם סיוע כלכלי. מצדי להפוך את עזה להונג-קונג. אבל לפני זה אני שב ומדגיש שיש לבצע פעולה ממוקדת, תוך הפעלת מנוף לחץ על מנהיגות החמאס. זה הסיכוי היחיד להשיג את היעד.”

“צריך לפעול נגד מי שמשלח אותם וליצור משוואה חדשה. בשלב הראשון אנחנו צריכים להרתיע את המנהיגות הבכירה של החמאס. אני חושב שצריך לקחת בשבי 40-20 ממנהיגי החמאס ולא להירתע אף מלחסל בכירים בארגון מהיר ולא מתמשך. בשלב השני יש לפגוע בתשתיות, במתקני ייצור רקטות, במעבדות ובמחנות. השלב השלישי הוא שינוי גישה, יחד עם המצרים, לגבי ציר פילדלפי.”

“אנחנו זקוקים לפעולה קצרה שתגבה מחיר כבד מהצד השני ורק אחר כך נוכל לנהל משא ומתן מעמדת יתרון אסטרטגי. לאחר מכן עלינו להגיע ליעד מדיני של הפסקת אש לפחות ל-20 שנה , עם תג מחיר ברור לכל הפרה.”

“הוא קודם כול יזם, עקשן, אמיץ, והוא אחד שמסוגל לצאת למבצע או עשייה כשהסיכויים הם אפסיים.”

“במסוק בדרך חזרה נתתי לעוזי יאירי את ה"קלצ'ניקוב" של המחבל. שלוש שנים אחרי כן כאשר עוזי יאירי נפל בקרב במלון "סבוי" שמעתי את מוטה גור מספר בדברי ההספד שלו, כי עוזי נהרג כשבידו רובה סער "קלצ'ניקוב" אותו קיבל כמזכרת מאחד הלוחמים במבצע טריפולי".”

“היתה זו פשיטה מתוכננת ומדוייקת בביצועה. הפלגנו בספינת טילים משך יום שלם ואת הדרך לחוף עשינו בסירות גומי. עם הנחיתה בחוף פתחנו בתנועה רגלית ליעדים שנמצאו במרחק כשישה קילומטר מן החוף. היינו די כבדים בתנועה. כל אחד מאיתנו סחב ציוד מלחמתי כבד על הגב. אני אישית הייתי בכוח החוד בפעולה. מפקד הפעולה היה אל"מ עוזי יאירי ז"ל, שנהרג שלוש שנים אחרי כן בהסתערות על חוליית מחבלים שהשתלטה על מלון "סבוי" בתל- אביב. הוא וחבורת הפיקוד שלו נעו במרחק של כשלוש מאות מטר מאחורינו.”

“אורי היה בחור מבריק, לוחם טוב ובעל חושים חדים. באותו מבצע הוא הרג מחבל באומץ, מטווח קרוב. הוא היה בסדר גמור ממה שאני זוכר, אין פה יותר מדי סיפורים.”

“כאלוף פיקוד הדרום עד לפני שנתיים לא פעלתי מטעם עצמי אלא מטעם המדינה, אלה היו שלוש שנים סוערות, עם 16 אלף אירועי טרור ו־400 ניסיונות חדירה של מחבלים מהרצועה לישראל. במהלך המבצעים נפגעו גם אזרחים, אבל לא במתכוון, ותמיד הייתה התנצלות שלנו על כך. בוודאי שאני מצפה ממדינת ישראל שתגן על כל החיילים שהיו בקו הראשון של המערכה כי כולנו עלולים להיות מוטבעים באות קין בכל יציאה לחו"ל.”