ג'יי. איי. בייקר

“פנים היער לעולם נבצר מהשגתנו, שלם ושקוי אור, חייו הסודיים עוברים על גדותיו.”

“חשיכה שורה בתוכנו. לבותינו הפועמים שחורים, איברינו מתנועעים בפקעות שחורות של שריר; האור נכנס לגופנו רק מבעד לפצע פתאומי.”

“עץ אשוח יחיד, שבור־צמרת ועודו צומח, כמו תורן ספינה שרוצץ והיה שוב לעץ, מגביה אל מרחקי האור.”

“ראיתי את הנהרות הצלולים, את היערות שהיו כפרווה מנחמת, את השמים הדוממים.”

“הייתה זו ארץ של שלוות קיץ נצחית, מקום שלא אמצא לעולם.”

“על הצייד להיעשות לדבר שאותו הוא צד. על ההווה, הווה עכשיו, לרעוד כחץ מוטח בעץ. האתמול חדגוני ועמום. לפני שבוע עוד לא נולדת. התמד, שא, עקוב, התבונן.”

“כל מה שאני מתאר התרחש לנגד עיני, אך איני סבור כי די בהתבוננות כנה. רגשותיו והתנהגותו של המתבונן גם הם ממין העובדות, ויש לתעדם ביושר.”