יהודה הלוי

“כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם – אם מעט מעט ואם הרבה הרבה.”

“ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד.”

“היה המלאך בא אליו בלילה ואומר לו: 'כונתך רצויה ומעשך איננו רצוי', וגרם לו זה לחקר על האמונות והדתות והתיהד בסוף הוא ועם רב מהכוזרים.”

“לאשר יאיר ברצונו ובחרונו יחשך, יוצר אור ובורא חשך.”

“אלו אחסר מאכל ומשתה, נעים שמך בפי אשים לצידה.”

“עבדי זמן עבדי עבדים הם – עבד ה' הוא לבד חפשי, על כן בבקש כל-אנוש חלקו – חלקי ה' אמרה נפשי.”

“דרשתי קרבתך, בכל לבי קראתיך, ובצאתי לקראתך – לקראתי מצאתיך, ובפלאי גבורתך – בקדש חזיתיך.”

“ידידי השכחת חנותך בבין שדי, ולמה מכרתני צמיתות למעבידי”

“יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב, לך נכספה נפשי מפאתי מערב.”

“ציון, הלא תשאלי לשלום אסיריך, דורשי שלומך והם יתר עדריך?”

“לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב.”

“נמת ונרדמת וחרד קמת – מה החלום הזה אשר חלמת?”

“ורע הזמן גלוי ­– ואתה תבקש לך גדולות? אל תבקש!”

“וראי יחשבו בכיי רחיצה, ולא ידעו אשר אזיל דמעי.”

“הפשט הזמן בגדי חרדות ולבש את בגדיו החמודות.”

“שמן ורזה ונכבד ונבזה, וטוב ורע זה חלק אדם.”

“נמתי לצד יגון ולבי ער, נחש ואמר מה לך נרדם, קום וחזה פרדס בספרי דוד ורוה והתענג בטוב נרדם.”

“לא העננים הם אשר נבקעו, כי אם שתי עיני אשר דמעו.”

“שחתי מאור ימים ילבן תארי, סבב מאור ימים ולבן שערי.”

“עזב גאוה וחוס על דל, ענן עיניו יפיצון אור.”