יהודה אטלס

“אני רוצה שפתאום אני אשמע מישהו קורא: בוא נלך, בוא נסע, בוא נטוס - העקר שמשהו כבר יקרה.”

“אני רוצה שפתאום, יגלו לי סוד צבאי, שאפשר לגלות רק למישהו מאוד אחראי.”

“תמיד כשנותנים לי סלט – אני רוצה מרק. כשנותנים לי מרק – אני רוצה קציצה. כשנותנים קציצה – אני רוצה תפוחי אדמה, רק כשנותנים לי שוקולד – אני רוצה שוקולד.”

“כשאני מספר לך משהו, ואתה כל הזמן רק 'יופי, יופי' משיב, אני יודע שאתה בכלל לא מקשיב.”

“כשאבא מפסיד אצלי בדומינו, אני כל כך שמח – עד שלא אכפת לי, שהוא נותן לי לנצח.”

“קרה לי דבר נפלא: דברים שהוצאתי מהראש שלי, מיכולת הכתיבה שלי, מהמשפחה שלי, מדברים שאכפת לי מהם, שלחתי אל ילדי ישראל ואל הוריהם, והם מצאו בהם את עצמם. מסתבר שהילד הזה הוא כולנו.”

“אני כותב על רגעים בחיי ילדים ועל רגשות של ילדים, אבל לא על הרגעים הנפלאים. אני כותב תמיד על רגע שבו לילד יש איזושהי בעיה.”

“אני, בכלל, לא שואל את עצמי מה הילדים רוצים לקרוא אלא מה אני רוצה לכתוב.”

“בכל ספר טוב יש תובנות, שיכולות לעזור לילד ולבוגר להבין את חייהם ולנהל אותם ביתר תבונה.”

“אין עוד מדיום כמו ספרים שדרכו אפשר לצאת למסע ארוך אל נפש האדם.”

“בכל הגילים האני הפנימי שלנו הוא אני של ילד.”