מאיר אריאל

“ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש, ולמען האמת אני די אדיש. המצב אמנם ביש, אך איני מרגיש. אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש, ושלטון העם שוב יורד אל הכביש, ואני מתבזה.”

“אם כן מהו "מלאכותי"? "מלאכותי" להלכה זה כל דבר שנעשה בו מלאכה, אך אינו בניגוד ל"טבעי", כמקובל במילון, בתשבץ או בדרך כלל...”

“עני רש ומרושרש מביט בנשל הנחש, לו רק יכולתי גם אני כך להגיח, בהשילי בלי כל חשש, תרבות של עור אשר יבש וכמו חדש למחוז חפצי אגיע.”

“יונתי שוב בחגווי הסלע מרטט הנץ מעל - ובסתר מדרגה לבלע נפער פי הנפתל”

“הזו גאולה? הזה כבודה? כגנב במחתרת יהודה?”

“מה לך כל כך נמרץ שלוח להתגרד על הסכין? די כבר תן גם לסכין לנוח – כן, רד מהסכין.”

“ביקשתי לחיות את חיי כבדרך אגב, תוך כדי התנועה בשטף הזרם, לקלוט ולפלוט אם אפשר בלי לתפוס את הגב, להירדם בפרדס – להתעורר בכרם.”

“כרבים וטובים לפני שניסו לעקוף את העונש הזה ש'בזיעת אפיך'.”

“אין לך פרצה שאין לה גנב. אין לך גדר שאין לה שועל. אין לך קיר שאין לו זונה.”

“ילדתי שלי אל תלכי לבדך בשדה המוזהב”

“הרעד המתפנק של חיות הבר הקטנטנות המתרמזות מחולצתה הדקה. יכולתי לומר פשוט שדיה. לילה אחד, הם היו פשוט שדיה.”

“אז מה הדאווין של שירי מחאה? כל פעם חוזרים לאותה נקודה. מה שלא תעשה, המים יורדים.”

“'לך לך' שרים לי במצעד הפזמונים. הייתי טס, לא רק הולך מכאן כעת.”

“ירח שועלים מלא מרביץ בהיר את כל העיר, ההר, הים גזרת המגננה.”

“בריון פעלולים לכל עלול. כל תעלול מוציא מהשרוול.”

“לפיכך מוסר השכל: מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה.”

“על פני שולחנם עוברים שלובים אדם ותדמיתו ומחייכים למצלמה נסתרת, בדרך אל השירותים הם נפרדים אדם נכנס ותדמיתו נשארת.”

“מי שיכול לספור כל חור שוכח את הרשת.”

“כי לאו דווקא בגילופין הבן אדם פתאום נופל, אל תוך משחק החילופין בין העיקר והטפל.”

“עם יד ביד כל חושך עד הוא חתיכה שחרחורת”