George S. Patton

“על פטון הוטל לשקם את הגזרה הדרומית של ההבקעה הגרמנית. הוא נענה לאתגר, ובעבודת פיקוד ומטה מעולה, שזיכתה אותו בהערצת ההיסטוריה, סובב שלוש דיוויזיות של הארמייה השלישית בזווית של תשעים מעלות בתוך שבעים ושתיים שעות, ויצא עמן להתקפה מצפון לבסטון ומעבר לה.”

“המפקד, כאן פטון. הגיע הזמן שתחליט באיזה צד אתה.”

“אם אדם משקיע את המיטב, מה עוד יש?”

“כל אחד הוא פחדן כאשר הוא נכנס לתוך הקרב. אם זה הקרב הראשון שלנו או האחרון, כולנו פחדנים. מוגי לב הם אלה אשר נותנים לפחדנותם להשתלט על גבריותם.”

“איפה היינו עכשיו? איפה היו ארצנו, יקירנו, בתינו ואפילו העולם? לא, תודה לאל, האמריקאים אינם חושבים כך. כל אדם עושה את עבודתו, משרת את הכלל. אנשי החימוש מספקים ומחזיקים את התותחים ואת המנגנון העצום של מלחמה זו, כדי שהגלגלים ימשיכו להסתובב. האפסנאים מביאים ביגוד ומזון מפני שבמקום שאליו אנו הולכים אין מה לגנוב.”

“לכל אחד בצבא תפקיד חיוני. לכל איש יש עבודה שעליו לעשות והוא חייב לעשות אותה. מה היה קורה אילו כל נהג משאית היה מחליט שהוא שונא את יללת הפגז שמעל ראשו, נעשה חיוור וקופץ לתוך תעלה? מה היה קורה אילו כל אדם היה חושב 'אני לא אחסר להם, אני רק אחד מתוך מיליונים'.”

“הצלחה היא כמה גבוה אתה קופץ כשאתה פוגע בתחתית.”

“מלחמה זה לא למות למען המדינה שלך, זה לגרום לממזר השני למות בשביל שלו.”

“שאלוהים ירחם על אויבי, כי אני לא ארחם עליהם.”

“צבא הוא צוות. חי, ישן, נלחם ואוכל כמו צוות.”

“לתרגילים, אומץ וערנות, כמו לכל דבר אחר בצבא, יש מטרה מוגדרת. מטרה זו כוללת ציות מידי לפקודות ושמירה על ערנות. יש להחדיר זאת בחינוכו של כל חייל. על האדם להיות ערני כל הזמן, אם ברצונו להישאר בחיים.”

“כל אדם מפחד בפעולתו הקרבית הראשונה. אם הוא אומר שלא, הוא שקרן. יש אנשים שהם מוגי לב, אבל הם נלחמים באותה הצורה. הגיבור האמיתי הוא האיש שנלחם למרות שהוא מפחד. אנשים מסוימים מתגברים על הפחד תחת אש תוך דקה, אצל אחרים זה לוקח שעה, אחרים מתגברים תוך מספר ימים, אבל גבר אמיתי לעולם לא ייתן שהפחד ממוות ישתלט על כבודו, על חוש ההתחייבות המוסרית שלו לארצו ולאנושות.”

“ישנם ארבע מאות קברים מסומנים היטב איפשהו בסיציליה – רק בגלל שאדם אחד נרדם בתפקיד. אבל הקברים הם קברים גרמנים, כי אנחנו תפסנו את הממזר ישן לפניהם.”

“אי אפשר לנהל צבא בלי מילים גסות, והן צריכות להיות מילים גסות ומתאימות. צבא בלי גסויות לא יכול להבקיע דרך שקית נייר ספוגה בשתן!”

“מלחמות אולי נלחמים עם כלי נשק, אך הן מנוצחות על ידי בני אדם. האומץ של האנשים שעוקבים ושל האיש שמוביל, הוא שמשיג את הניצחון.”

“מטרת פעולותינו היא להרוג או לתפוס חיילים גרמנים וכלי רכב, כך שהם לא יוכלו לסגת ולתקוף מחדש. התקפות חזיתיות נגד כפרים הן אסורות, אלא אם כן התברר, בעקבות עיון קפדני, שאין פתרון אחר.”

“החייל המצליח ניצח בקרבות במחיר זול, עד כמה שזה נוגע לאבידותיו, אבל עליו לזכור שמתקפות אלימות, למרות שמחירן גבוה, באותו זמן, מצילות חיים בסופו של דבר.”

“אתם יכולים לומר תודה שבעוד עשרים שנה, כשתשבו ליד האח עם הנכד על הברך, והוא ישאל אתכם מה עשיתם במלחמת העולם השנייה, אתם לא תצטרכו להשתעל ולהעביר אותו לברך השנייה ולהגיד 'תראה, הסבא שלך ניקה חרא בלואיזיאנה'. לא, רבותי, אתם תוכלו להסתכל לו ישר בעיניים ולהגיד 'ילד, סבא שלך לחם עם הארמיה השלישית הכבירה ועם הבן זונה המחורבן ג'ורג'י פטון'.”

“אף פעם אל תגיד לאנשים איך לבצע משהו. תגיד להם מה לעשות והם יפתיעו אותך במקוריות שלהם.”

“הובל אותי, ציית לי, או שתעוף לי מהפנים.”